 |
ויש אולי עוד נקודה שברצוני להוסיף כמה מלים בקשר אליה.
מדובר באי הסכמת ישראל להרשות לועדה בין לאומית לבוא ולחקור.
לכאורה, אם ישראל אינה רוצה, בודאי יש לה מה להסתיר.
אני לא רואה כך את הדברים. אני, למשל, מאמין פחות או יותר לגרסה שלנו (שהתבטאה בדברי אותו סגן אלוף), ולכן כאילו אין לי מה להסתיר, ובכל זאת הייתי מאד חושש להרשות לועדה כזאת לבקר במקום. ואסביר מדוע.
בעולמך, עולם המשפט, בגלל "המקצועיות" צריך כביכול להיות ברור לאנשי המקצוע מה תהיה תוצאת המשפט. ובכל זאת אנו רואים שאיש לא יודע מה יחליטו בסופו של דבר השופטים, וכולם כולל אנשי המקצוע מחכים בצפיה דרוכה להחלטה. כך למשל, איש לא ניבא שמשפטו של שרון בבלגיה ייסתיים כפי שהסתיים, כלומר ששרון יזוכה בגלל הנימוק שלבית המשפט אין סמכות לשפוט אנשים שלא פשעו על אדמת בלגיה. עורך דין פלדמן, מקצוען לכל הדעות אמר פעם בפרוש שבלילה שלפני מתן פסק הדין של העליון בעניין שהוא מעורב בו הוא לא ישן בלילה כי אין לו *שום מושג* מה תהיה ההחלטה.
ואם כך זה בעולם המשפט, בעולם הפוליטי שברקע שלו עמדה לבקר ועדת הבדיקה קל וחומר. לכן בלי קשר לאמת ולכך אם יש לנו מה להסתיר או לא היה חשש שניפגע (יכול להיות גם שלא. קשה לדעת.), והיה עדיף "מטעמי בטיחות" שהועדה לא תבקר כלל.
אני חושב שגם הנוסח המתון, הקביעה החד משמעית שלא היה טבח, בדוח האום הנוכחי נבעו הרבה מאד מכך שארצות הברית נוטה לאחרונה יותר ויותר לקבל את עמדתנו ולחצה בכוון כזה, ולא כל כך בגלל שהועדה הזאת "ראתה את האמת".
ובהזדמנות זו ברצוני להיפרד מהקוראים לשלושה שבועות. אני טס לארצות הברית מחר. במשך היום אולי עוד אוסיף כמה תגובות, אבל הן תהינה אחרונות בשלב זה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש