בתשובה לטלי, 19/07/02 7:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ולא קראו לי? 1 טוב, אז כל הספרים של הדוקטור סוס (המלך צבצב? המלך צב יאצק!), וכמובן-יונתן גפן (בעיקר "שירים שענת"), יהודה אטלס, ושל סילברסטין. (אור בעלית הגג! אור בעליית הגג!) 1 שבועיים מנותקת מהעולם, וגדל פה דיון של 632 תגובות חדשות.הייתה לי דילמה רצינית אם להכנס או לא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואף אחד לא הזכיר את אריך קסטנר ונחום גוטמן, ולכן אני אעשה זאת וביחוד יצירותיהם הטובות ביותר: "הכיתה המעופפת" של הראשון ו"שביל קליפות התפוזים" (זכה בפרס אנדרסן הבינלאומי) ו"הרפתקאות חמור שכולו תכלת" (יצא לאור לאחרונה מחדש) של השני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספרים אלה הם עבור ילדות שכבר קוראות לבד, לא בשביל לקרוא לילדות קטנות, שעל זה מדבר הפתיל הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהבתי גם את לובנגולו מלך זולו,ואם מזכירים ספרים חביבים עם ניחוח של אימפריאליזם רומנטי,אז ד''ר דוליטל של יו לופטינג, שהחיות בו בלתי נשכחות, גב גב החזיר שתמיד חושב על אוכל ופולינזיה התוכי המדבר(הוא זה שלימד את דוליטל את שפת החיות). בקשר לפרס אנדרסן אני לא בטוח,ביקרתי השנה אצל אורי אורלב(חיית החושך,האי ברחוב הציפורים,ועוד)והוא הראה לי את מדליית פרס אנדרסן שקיבל, וטען שהוא הישראלי היחיד שזכה ב''נובל'' לספרות ילדים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |