בתשובה לנגה אדמון, 01/08/02 18:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בעניין חברות הביטוח אני לא רואה הבדל בין אפליה בתעריפים בין זכרים ונקבות לבין אפליה בין נשאות BRCA1 לכאלו שאינן. אם היתה לך את היכולת לקבל אבחנה מדוייקת למדי של היכולות בתחילת דרכו של התלמיד במערכת החינוך ואפילו לפניה, בוודאי היית יכולה להתאים לו תכניות לימודים (גם מבחינה אינטלקטואלית וגם מבחינה חברתית) בצורה טובה בהרבה ממה שנעשה כיום. כרגיל, חשיבות האיתור עולה ככל שהמרחק מהממוצע גדל, אך גם קרוב לממוצע יש לו ערך. כמובן שבדיקה כזו גם תיתן תשובה חד משמעית לשאלות בדבר מתאמי IQ עם גזע ומין ואז אפשר יהיה לבדוק האם הן הוצגו מתוך סקרנות בלבד, או שיש להן השלכות נוספות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי. הרעיון מאחורי תכנית הלימודים האחידה בבתיה"ס הוא שכל ילד (להוציא אלו בעלי פגמים מנטליים רפואיים, כגון פיגור) יכול, מבחינה שכלית, ללמוד כל דבר הכלול בתכנית הלימודים. הרעיון מאחורי הקבצות בבתי"ס, בהתאמה, הוא לאו דווקא שלא כל ילד יכול ללמוד כל דבר, אלא שלא כל ילד מעוניין ללמוד כל דבר. הנחה אלטרנטיבית של הקבצות תהיה שכל ילד יכול ללמוד כל דבר בבסיסו, אך השפעות סביבתיות שליליות הביאו לחוסר יכולת למידה אצל חלק מהילדים (פיגור קל בחומר בכתה ב' מצטבר לפיגור רציני בכתה ו' ומחייב יצירת הקבצות מתאימות). אם הבנתי נכון את דבריך, הרי שרמזת לכך שהיום תכניות לימודים אינן מותאמות היטב לתלמידים וליכולתם המנטלית. השאלה היא מה הקשר ליכולת כפי שנמדדה בלידה, אם לסביבה השפעות מובהקות, אשר מביאות לכך ששני פעוטות שאובחנו כבעלי IQ זהה בלידתם נבדלים ביכולתם בהגיעם לכתה א' (או כל כתה אחרת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון מאחורי תכנית הלימודים האחידה בבתי הספר הוא שרוב הילדים (אבל בוודאי לא כולם) יכולים ללמוד כל דבר הכלול בה, חלקם יכולים ללמוד קצת יותר וחלקם יכולים ללמוד הרבה יותר. בשל אילוצים תקציביים ואיתוריים אין אפשרות לייצר הרבה יותר מתכנית אחת בסיסית. לתפיסתי, אם יש פעוט שבלידתו יש לו יכולת מילולית בפוטנציה שהיא ב 4 סטיות תקן מעל הממוצע, בוודאי שיעשה לו עוול אם ינחו אותו לקרוא אלפוני ופילון (או מה שילדים קוראים שם היום), כנ"ל אם יש לו יכולת שהיא ב 4 סטיות תקן מתחת לממוצע. לגבי הקשר בין היכולת בכיתה א' ובין זו שנמדדה בלידה, כפי שגם את ציינת, הוא חזק יותר בקרב בעלי ההישגים הגבוהים (שהלא אלו מושפעים פחות מסביבתם) וחלש יותר בקרב בעלי ההישגים הנמוכים, שבכל מקרה ילכו להיות מוכרים בסטארבאקס. בוודאי שאין מקום לנסות ולהכחיש את קיום המתאם הזה מכל וכל ואני מקווה שהעומדים בראש מערכות החינוך לא חושבים כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה תעשה לתינוק מוכשר במיוחד (4 סטיות תקן זה קצת מוגזם, בוא נדבר על שתיים מעל הממוצע, דהיינו - IQ נדיר של מעל 130) שאיתרע מזלו להיוולד למשפחה פחות-מטפחת? תוציא אותו מרשות ההורים בינקות? ואיך תקבע מה תהיה השפעתה העתידית של המשפחה על הילד? לפי ניחוש? לפי אחים גדולים? לפי SES? גם אם הלוגיקה שלך מובנת לי, הרי שהיישום נראה לי בלתי אפשרי. בנוגע להערתך האחרונה - לא טענתי שילדים חזקים מושפעים פחות מסביבה, אלא שהם אינם מושפעים מסביבה מטפחת, אך מושפעים יותר מילדים חלשים מסביבה לא-מטפחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה לסנן מהשפה את כל ההברות שעוד לא נלמדו בכיתה. כך למשל הוא היה קורא את שלטי הרחובות (שהוא קרא ברהיטות הרבה קודם) לפתע פתאום כ: יא (ביאליק) ו- בה גו (בן גוריון). לפעמים הוא היה שוכח, ואז נבוך מהידע הרב וחוזר לסורו. וסתם הערה: פילון (כמדומני) הוא עיתון ילדים ז"ל. אלפוני עדיין קיים, אבל לא כל כך פופולרי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |