בתשובה לדובי קננגיסר, 30/07/02 16:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כי לא כל 250 המאמרים האלה הם סוג א' (כמו שניסתה נוגה לטעון מלכתחילה). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ושוב, והפעם באותיות גדולות: מ ג ז י נ י ם הם לא מחקרים. מגזין הוא סוג של רבעון (או תלת-שנתון). הוא ל א מחקר. בכל אופן, כמובן שאני גם מאוד לא מסכימה עם דעתך בנוגע למחקרים. בואי נתחיל בהגדרת מחקר "סוג א"'. נמשיך ב*מי* מגדיר מחקר סוג א' (את?). נסיים בזה שאני דיברתי על התחום שלי, הרחוק מזוגיות ומשפחה כרחוק מזרח ממערב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני יודעת את ההבדל בין מחקרים לבין מגזינים. שימי לב שכל המחקרים שציטטתי היו ממגזינים. לא ספרים, לא עבודות דוקטורט. כולם ממגזינים. בנוגע ליתר, קדימה: את מוזמנת להציע הגדרה לסוג א' את מוזמנת לאפיין יותר את התחום שלך (קודם אמרת שכל תחום בסוציולוגיה זה בסדר, זוכרת?) ולבסוף, בהנחה שקיימת שונות בין מחקרים, ההנחה שכולם סוג א' היא כמעט מופרכת מיסודה, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני לא מעוניינת להגדיר מאמר סוג א'. כתבתי שכל מגזין סוציולוגיה תופס. הכוונה כמובן היתה לסוציולוגיה כללית. מגזין המתמחה בסוציולוגיה של המשפחה (למשל) לא כ"כ רלוונטי לי, נכון? אבל קיימת אפשרות לעוסקים בתחומי לפרסם גם במקומות כמו AJS או ASR. שונות לא מניחה הבדלים ברמה, אלא הבדלים תכניים. דהיינו, אם הוספתי משתנה אחד לניתוח שנערך במחקר מסויים, ועכשיו התוצאות שונות, הרי שערכתי מחקר *שונה*, אך לא טוב יותר-או-פחות. לא רק זאת אלא שבמקרה כזה את תטעני שמחקר-הבת "שווה" (איזו מילה מרגיזה) פחות, בעוד שאני אטען שערכו, אם בכלל שונה, הרי הוא גבוה יותר, שכן על החוקר הראשון היה להכליל גם את המשתנה החדש, אשר השפיע על התוצאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מחקר מוסיף משתנה מסביר שהיה ראוי להתחשב בו קודם, הרי שהדבר מצביע על כך שהמחקר הראשון (זה ללא המשתנה) לא היה מושלם. הלא כן? והנה כבר הצבעת בעצמך על מקרים שבהם מחקרים אינם סוג א'. אני פשוט מתקשה נורא להאמין שבכל תחום שאני נוגעת בו יש שונות ברמה של מחקרים, ורק בסוציולוגיה אין. זו תופעה הקיימת במחקרים ברפואה, במתמטיקה, בפיזיקה, בחינוך, בפסיכולוגיה, אבל רק לא בסוציולוגיה? נו, באמת. תהיי רצינית. למגזינים שונים יש איכות שונה (impact factor) או איך שלא קוראים לזה בסוציולוגיה. ולכן תוכלי למצוא מחקרים שכן התקבלו למגזין אחד, אבל לא למגזין אחר. אז לא אני צריכה להגדיר מחקר סוג א' או סוג ב'. האיכות של המגזינים עצמה (והעובדה שלא כל דבר מתקבל לכל מקום) מגדירה את זה כבר בעצמה. לא קרו לך מקרים שמאמר שכתבת לא התקבל למגזין יוקרתי, אבל כן למגזין האלבני לסוציולוגיה (טוב, לשם דוגמא בלבד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחקרים נבדלים. כל מה שאמרתי הוא שבתחום *שלי* ב*ארה"ב* לא קיימים הרבה מגזינים, והמעט שקיימים הם כולם ברמה גבוהה ודי אחידה. אולי אני באמת ברת מזל באופן מיוחד. מחקר יכול לא להתקבל למגזין מסויים, ושנה אח"כ כן להתקבל לאותו מגזין, מאלף ואחת סיבות, החל במוניטין של החוקר וכלה בעניין של הקהילה האקדמית בתחום או בכמות המאמרים הנכתבים בנושא מדי שנה. גם אני קוראת מאמרים שנראים לי פשטניים מדי, מסובכים מדי, ארוכים מדי, קצרים מדי. קל להעביר ביקורת על כל חומר אקדמי שקוראים; מעודי לא קראתי מאמר ומצאתי עצמי בלי שום ביקורת עליו (חוץ מאולי בשנתיים הראשונות של התואר הראשון), אך המרחק גדול בין ביקורת לבין דירוג מאמרים לפי רמה. מה גם שמאמר שהיום נראה לי פשטני, ייתפס על-ידי באור שונה לגמרי בעוד שנה או שנתיים, ולפעמים גם אחרי שלושה-ארבעה חודשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שחלק מהתשובה שלי כבר נמצאת בשאלה שלך - אני חושבת שסוקר (referee) במגזין טוב, לא אמור לדעת של מי המאמר שהוא בוחן. המאמרים מוגשים בעילום שם לסקירה, כדי למנוע הטיות הנובעים ממוניטין וכדי לאפשר שיפוט אובייקטיבי של המאמר. גם העובדה שמאמר לא התקבל קודם ואחר כך כן התקבל יכולה להצביע במשהו על איכותו של המגזין, לא? (פרט לשינוי הפוקוס של הקהילה האקדמית, שהוא נימוק לגיטימי, איכשהו). ייתכן שהמגזינים שאת חשופה אליהם בתחום הם ברמה גבוהה, וזה משום שאת חוקרת רצינית. בדומה לזה, אני לא אטרח לחפש מאמרים במגזינים קקיוניים, ופעמים רבות לא אהיה מודעת כלל לקיומם. אבל זה לא אומר שהם לא קיימים. לא סביר שהם לא קיימים. אין תחום שכולו זהב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |