|
||||
|
||||
(כן, אני כתבתי את זה בדיון אחר) בנוסף, קבוצות רצוניות משוות את הישגיהן לאלו של הנשארים-מאחור, בעוד שקבוצות לא-רצוניות חסרות את יכולת ההתייחסות לארץ המוצא, ומשוות את הישגיהן להישגי הלבנים. בעוד שבני הקבוצה הרצונית פוגשים את ''ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות'', הרי שבני הקבוצה השניה הופכים מודעים לנחיתותם היחסית לאוכלוסיה הלבנה המבוססת, ומפתחים תרבויות-נגד (כמו תרבות הגטו השחורה). |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהם הגיעו לכאן באופן לא כל כך רצוני ובכל זאת הדור השני מצליח. לעומתם הפורטוריקנים, שבקושי אפשר לקרוא להם מהגרים הגיעו מרצונם החופשי והם לא מצליחים במיוחד. אם הולכים קצת אחורה בהיסטוריה, הרי שחלק ניכר מאד מהאוכלוסיה הלבנה הגיעו לכאן בתור פליטים על רקע דתי או בגלל העוני באירופה. מדוע אין (כמעט) גטאות איריים, גרמניים ופולניים? |
|
||||
|
||||
הפורטוריקנים הם מהגרים לא-רצוניים (קרא קצת על ההיסטוריה של ארה"ב ופורטו-ריקו). האירים והגרמנים חיו בגטאות וסבלו מנחיתות חברתית תהומית במשך שלושת הדורות מיד אחרי גלי ההגירה הגדולים מאירופה. כמו כל דבר, הזמן מתקן - ילדיהם (דור שלישי והלאה) הם כבר "רצוניים". על ילדים ויאטנאמים, קרא את Zhou and Bankston מ-1996 "The new second generation", שם הם מסבירים את ההצלחה של ילדים ויאטנאמים בארה"ב כנובעת מערכי עבודה קשה המאפיינים את החברה הויאטנאמית, כמו גם מההון החברתי (Social Capital) הגבוה של הויאטנאמים - דהיינו, בניגוד למהגרים מדרום-אמריקה, למשל, למהגרים האסיאתים נורמות תקשורת קהילתית ומשפחתית אפקטיביות, התורמת להישגיות הילדים. |
|
||||
|
||||
לפחות אחד משנינו לא מבין נכון את המונח "הגירה רצונית" לעומת "כפויה". אנו רוצים להסביר גנטית הבדלים בכישורים בין אוכלוסיות מהגרים. לכן אנו רוצים להבחין בין מצב בו אלו שהיגרו היו בעלי כישורים מיוחדים, לבין מצב שלא. "הגירה רצונית", לכן, היא כל מצב שבו המהגרים *החליטו* להגר, וכל מי שאתה מזכיר אכן החליט להגר. ההיפך: בהגירה על רקע של פליטות, או עוני, לרוב לא כל הרוצים להגר מצליחים; סביר שהמוכשרים יותר הם אלו שמצליחים. זאת לעומת הכושים שהובאו כעבדים, ו"הגירתם" לא היתה החלטה שלהם. כפי שהזכיר מיץ, הסלקציה עליהם היתה רצחנית1 - אבל לסוג מסוים מאוד של כישורים, חוסן גופני. או שבאמת אני זה שלא מבין? אגב, כבר הרבה זמן אני מהרהר בסלקציה הקיימת היום: מדובר הרבה על כך שאירופה זקוקה להגירה כדי לשמור על מצב דמוגרפי (התפלגות גילים) תקין. אבל האירופים ככלל לא אוהבים מהגרים, ומטילים מגבלות קשות על הגירה. אנשים בכל זאת מצליחים להגר, אבל מול קשיים גדולים. התוצאה, אני מניח, יכולה להיות "השבחת גזע" של אוכלוסית המהגרים. הייתכן שיש כאן מין קונספירציה של מקבלי החלטות באירופה, להקשיח מדיניות הגירה כדי לגרום לכך שהנקלטים (בדור השני, לפחות) יהיו מוכשרים יותר? 1דיון 151 הפסקאות הראשונות. טוב, אין שם הפתעות מרעישות במה שנוגע לענייננו כאן, אני סתם עושה קצת פרסומת עצמית. |
|
||||
|
||||
אהמ, אכן לא הבנת את המושג לחלוטין. מהגרים רצוניים רבים הם חסרי כישורים או השכלה, ובהחלט לא מייצגים את האליטה של ארצות מוצאם. אמנם קיימים מקרים של "הגירה סלקטיבית", אך אלו מקרים נדירים (רלוונטי רק בנוגע לחלק קטן מהאסיאתים המהגרים לארה"ב - בעיקר הסינים - ולחלק קטן מהדרום-אמריקאים המהגרים לארה"ב). התיאוריה בנוגע למהגרים רצוניים/לא-רצוניים מתייחסת בעיקר לתהליכים פסיכולוגיים/סוציולוגיים אשר זרים חווים במדינה חדשה. האם סיום תיכון בלבד (בלי המשך ללימודים גבוהים), למשל, ייחשב בעיני בני הדור השני כהצלחה, או ככשלון? תלוי מהי קבוצת ההתייחסות שלהם. בעוד מהגרים רצוניים משווים עצמם לארץ המוצא, מהגרים לא רצוניים משווים עצמם לאוכלוסיה הלבנה. בעוד מהגרים רצוניים לא רואים עצמם כחווים אפליה (גם אם הישגיהם נמוכים משל האוכלוסיה הלבנה המקומית), מהגרים לא-רצוניים מפרשים את נחיתותם היחסית כנובעת מאפליה. |
|
||||
|
||||
אוקיי, איך קובעים אם מישהו הוא מהגר רצוני או לא-רצוני? |
|
||||
|
||||
מהגרים לא-רצוניים הם אלו שהמגורים בארה''ב נכפו עליהם. למשל, האינדיאנים, ההוואיאנים או הצפון-מקסיקנים, שאדמתם נגזלה ופתאום הם מצאו עצמם גרים בארה''ב, או השחורים שהובאו כעבדים. |
|
||||
|
||||
טוב, נדמה לי שהבנתי נכון את הגדרת המושג "מהגרים רצוניים", וטעיתי בניחוש שלי מה אומרת עליהם התיאוריה. בפרט, נדמה לי שלפי ההגדרה שנתת לדובי, אז כל אלו שהיגרו לארה"ב מאירופה בשל עוני או רדיפות דתיות הם כן מהגרים רצוניים: עדיין היוזמה להגירה היתה שלהם. הגיוני שגם מהגרים רצוניים אינם מייצגים את האליטה בארץ מוצאם. אבל כאן זה כבר נהיה מעניין: אני הנחתי שהם מייצגים חתך כישורים גבוה יותר מהממוצע. וזה לא סותר את זה שהם לא מייצגים את האליטה, שהרי אליטה מייצגת שילוב מסוים של כישורים עם מעמד נורש מההורים. אפשר להניח, בקירוב, שיש מצבים בהם אוכלוסיה שלמה ממעמד נמוך נמצאת במצוקה (עוני, רדיפות דתיות); כולם אינם אליטה, אבל הכישורים *הגנטיים* שלהם אינם נופלים, בממוצע, מאלו של האליטה. רובם, נניח, ירצו להגר; אולי רק חלקם יצליחו להגר, ואלו המוכשרים יותר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |