בתשובה לאסתי, 29/07/02 23:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מי אמר שלא חזו? את מתמצאת בפרסומים במדע המדינה? אבל כדי לא לעסוק בנושא שאני לא מכיר במיוחד, נדבר על משהו אחר - הבחירה הישירה. כולנו זוכרים את הקמפיינים הגדולים שליוו את שינוי שיטת הממשל בישראל. תשאלי - איך זה שאף אחד לא חזה מראש את מה שקרה באמת? אז זהו, שכן חזו. מי שהוביל את הקמפיין למען הרפורמה היו משפטנים. מי שהובילו את ההתנגדות לה היו מדעני מדינה. מלבד ברוך זיסר, שתמך, מרבית מדעני המדינה הישראלים הביעו התנגדות נחרצת לתוכנית לרפורמה כפי שהוצגה בתחילת שנות ה-90. בולט במיוחד היה אברהם דיסקין, שחזה במאמרים מהרבה לפני הבחירות הראשונות בשיטה חדשה, כמעט אחד לאחד, את כל התהליכים שעברו על ישראל ב-6 השנים האחרונות מבחינת הממשל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבחירה הישירה על אף כל מגבלותיה עדיפה עשרות מונים על החוק הקיים קיים (ושהיה קיים לפניה). אתה הדחקת את התרגיל המסריח ואת הסחטנות הפוליטית הקשה ששוט בצידה (אני מחליף צד ומשנה ראש ממשלה ללא בחירות להבדיל מאני מצביע אי אמון והולך לבחירות שיכולות לפגוע גם בי). הסיבה ששכחת היא שנוסטגלית אנו שוכחים קשיים ורעות. בבחירות הללו היה נצחון ברור לצד אחד (הימין) ולכן עדיין לא זכינו לסחטנות, אבל חכה לבחירות הבאות שהתיקו הנצחי יחזור ואז נתגעגע לבחירות ישירות. דרך אגב הפתרון יכל להיות בחירות אזוריות אבל לצערנו הארץ קטנה מדי ל-120 אזורי בחירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. להזכירך - התרגיל המסריח לא הוביל להחלפת ראש הממשלה, אלא לשינוי בהרכבה. ב. החוק החדש מכיל את עקרון אי-האמון הקונסטרוקטיבי, כלומר, לא ניתן להביע אי אמון בממשלה מכהנת בלי להכריז מראש מי ראש הממשלה שירכיב את הבאה. בכך נמנעת במידה רבה הסחטנות. ג. האם הייתה פחות סחטנות בממשלות של ראשי ממשלה שנבחרו ישירות? להפך, כוחן של המפלגות הסקטוריאליות גבר והלך, בעוד המפלגות ה"גדולות" התרסקו אל מי האפסיים של 20 מנדטים. ד. שוב להזכירך - מעולם לא היה רצף של מערכות בחירות כה רבות בתקופה כה קצרה כמו זה שחווינו בעשור האחרון - 96, 99, 2001, 2003. לטעון שהבחירה הישירה הביאה ליתר יציבות של הממשלה ("משילות"), זו התעלמות מהמציאות. ה. להזכירך פעם שלישית - הבחירה הישירה הביאה אותנו לטלטלה פוליטית מתמשכת, עם מהפך כל שנתיים-שלוש. אפשר לטעון שהעובדה ששרון היה הראשון בעשור האחרון שנבחר לקדנציה שניה נעוצה באישיותו, אבל אני חושב שזה לא מקרי שזה קרה ברגע שהבחירה הישירה בוטלה. לבסוף, רק הערה - כדי לקיים בחירות אזוריות (שאני מתנגד להן), לא צריכים 120 אזורי בחירה. במקומות רבים בעולם האזורים הם רב-נציגיים, כאשר מספר הנציגים של האזור נקבע על פי מספר האזרחים המשתייכים אליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה. האם אתה יכול לנטרל את שאר הגורמים ששמשפיעים על הקדמת בחירות כדי להראות שרק שיטת הבחירה היא זו שגורמת חיוסר יציבות? -הרי קרו דברים יוצאים מהכלל בעשור האחרון -אני לא מתכוון לנגח אלא רק לשאול |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי תשובות - א. לא, אי אפשר, אבל אפשר לראות מה יקרה מכאן והלאה. יהיה זה דבר מדהים למדי אם תקופת הטלטלה הפוליטית שגורמיה אינם בשיטה חפפה בדיוק לתקופת שיטת הבחירות הישירות. ב. ישנם גורמים מבניים בשיטת הבחירות הישירות שמעודדים חוסר יציבות במערכת, לעומת גורמים בשיטה הישנה-חדשה שמעודדים יציבות. כלומר, לא ניתן לנטרל גורמים אחרים בניתוח של מה שקרה, אבל אפשר להציג מראש מודל שידגים את השפעות הבחירה הישירה על התנהגותם של מפלגות ומנהיגים. תיאוריה, יעני. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |