|
||||
|
||||
זה לא מדוייק. המוח בנוי עם עודפות מסויימת פחות או יותר מאותה הסיבה שיש לנו שומן - לימים קשים. אבל העודפות הזאת מפוזרת בכל רחבי המוח, והיא גם לא עומדת על 70-80 אחוז. זה נכון שהמוח מוצא דרכים לתפקד גם אם מתים לו הרבה תאים, אבל זה תמיד בא על חשבון משהו אחר. לעומת זאת, קחי כדוגמא את אותו מקרה מפורסם של פועל שמוט ברזל חיסל לו חלק מהמוח, ובאורח פלא הוא נשאר בחיים, אבל התנהגותו השתנתה לגמרי. המוח הצליח לשרוד עם חלק חסר, אבל זה בא על חשבון מיומנויות מסוימות (במקרה ההוא, חברתיות). |
|
||||
|
||||
לא חלק מהמוח אלא כפי שנראה מהדמיות ממוחשבות, המוט פגע באונות הקדם-פרונטליות, דבר שפגע בכושר לקבל החלטות או לקשר בין רגשותיו למידע החברתי. |
|
||||
|
||||
והאונות הקדם-פרונטליות (מושג שנשמע בערך כמו "התקופה הפוסט-מאוחרת"), הן לא חלק מהמוח? |
|
||||
|
||||
כן, חשבתי על זה כשכתבתי אבל רציתי להדגיש שרק חלק קטן מהמוח נפגע ולמרות שכביכול פינחס גייג' נשאר בחיים, ועד כמה שניתן לשער לא נגרם נזק לאניטלגנציה שלו, לתפקודו האישי והחברתי נגרם נזק חסר תקנה, שהוביל כנראה למותו. קדם-פרונטלי - התרגום הכי קרוב שיכלתי לחשוב ל prefrontal (למעשה, מהשיחזור מנחשים שהפגיעה היתה בעיקר באזור מסוים של האונה הזו). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |