 |
|
 |
||
|
||||
 |
מאלף. בנוסף לכך, אפשר גם לספר שצ'אווס הוא מגלומן לא קטן, דמגוג גדול מאוד (שהשווה את עצמו לבוליבר לא פעם אחת), שלפני שנבחר לנשיאות הוא עמד בראש שני נסיונות הפיכה צבאיים, שהוא גם כן אוהב להסתובב עם כומתה על הראש (אדומה), ובקיצור, כנראה שהביקור לא תוכנן כביקור נימוסין, אבל אני לא אתפלא אם במהלכו שני הילדים החמודים החליפו גלויות של פוקימון, למשל... וגם יכול להיות שצ'אווס מריח לאיפה נושבת הרוח - ארה''ב כבר עייפה לשחק את הגננת בעירק - הילד פשוט שובב מדי, ומאחורה כל הידידות כבר רוצות להיכנס. לא אתפלא אם עוד לפני מותו של צדאם יוסרו הסנקציות כליל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת, אני חושב שכבר אין טעם בסנקציות. מחד, הן לא הצליחו למנוע מעיראק לחדש ייצור נשק לא קונבנציונלי. מאידך, הן הרסו את המעמד הבינוני בעיראק - אותה שכבה משכילה שיכלה להיות בסיס לדמוקרטיה בעתיד. מאז 1991, מתו מיליון תינוקות וילדים בעיראק, וכן היגרו מעיראק עוד מאות אלפים (קראתי על שני מיליון מהגרים אך זה נראה מוגזם(. בקיצור, בעוד שלסדאם נותר די כסף לבנות פארק מים ענקי בבגדאד ולהתחמש, העם העיראקי הדרדר לעוני וברור שזהו כישלון. עדיף להסיר את הסנקציות, ולסמוך על הסרטן של סדאם שיעשה לנו את העבודה. חשוב לי להדגיש - מדובר על סנקציות כלכליות. סנקציות על מסחר בנשק וחומרים כימיים/ביולוגיים/גרעיניים חייבות להימשך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |