|
3. לא כ"כ מדויק.
הגנום האנושי קטן מכדי לקבוע כיצד בדיוק תתפתחנה 10 בחזקת 15 סינפסות במוח. הגנום לא קובע את המבנה הספציפי של המוח אלא, עד כמה שידוע לי, רק אברונים מסוימים של המוח נקבעים גנטית אבל מספר גדול של אברי וגופיפי המוח נקבעים בזמן-אמת תוך גדילה, כמו אינקראקציה בין רקמות שתפתחות במקביל ובמשותף ומשפיעה על אופן התפתחותן. הגנטיקה משפיעה בעיקר על החלקים היותר עתיקים (וחשובים) של המוח אבל כנראה שהשפעתה פחותה בניכר על התפתחות הספציפית של החלקים המודרניים של המוח, כמו ניאוקורטקס.
ההשפעה סביבתית היא כנראה גדולה מאד על אופן התפתחות קליפת המוח ושאר חלקי המוח החדשים. ההנחות טוענות שלמרות שמוח התינוק איננו טאבולה ראסה, הגנים קובעים בעיקר את פוטנציאל ההתפתחות של החלקים הללו, אך אופן התפתחותם נקבע על ידי האינטראקציה עם הסביבה. המוח שלנו ממשיך להשתנות כל חיינו עקב הנסיונות שעוברים עלינו, ובמיוחד מוחו של התינוק ממשיך להתפתח בהתאם לתנאי הסביבה בה הוא נמצא.
ישנם הטוענים שקהיליה של מוחות בעלי תרבות, אורייניים, היא קהיליה שיש בה קשר והשפעה הדדית בין פרט לפרט וכך משפיעה על התפתחות של כל חבר בקהיליה. תרבות של בערות (ולא משנה כרגע איך תגדיר בערות) תתקל בחסם פנימי שלא יאפשר לחברי הקהיליה להשפיע על התפתחותם של תינוקות קטנים משום שפשוט אין להם מה להציע לתינוק וכך המוח שלו לא מתפתח למימוש הפוטנציאל והיכולת שלו. בתהליך של היזון חוזר, חברה כזו מתנוונת או לפחות קופאת על שמריה.
|
|