|
||||
|
||||
טוב אבל חוזק התנועה הציונית לא יכול להימדד רק לפי אלה שעלו לארץ בפועל. ולפי הנתונים בלינק שהבאתי, היתה לציונות תמיכה רחבה ביותר במזרח אירופה. כשמצביעים בבחירות למפלגה ציונית, זה לא בדיוק ''זיקה דתית''. |
|
||||
|
||||
הלינק שלך מעיד על זה שקים ויכוח בין שני היסטוריונים מכובדים על מידת ההשפעה שהיתה לציונות בקרב שלל התנועות החברתיות בעם היהודי. אין לי הכלים והיכולת לבדוק ''מדעית'' מי מהם צודק אני מודה שאני מעדיף לקבל את הטיעונים של שגב על אלה של הלקין.ולא מצאתי שהלקין הוכיח בברור את טענותיו בצורה מוצלחת יותר משגב. |
|
||||
|
||||
ולמה אתה מעדיף את הטיעונים של שגב? ו-האם ההיסטוריונים החדשים באמת כ"כ יותר אובייקטיביים ונטולי פניות, או שגם להם אג'נדה משלהם? (שאלה רטורית, עד כמה שזה תלוי בי...) |
|
||||
|
||||
לא טענתי ששגב חסר פניות הוא מסתכל וקורא את ההסטוריה מנקודת מבטו הפוסט ציונית אולי, אבל גם הלקין בוחן את ההסטוריה מנקודת מבטו הציונית וגם לו יש אג'נדה ופרשנות משלו. לראיתי הבלתי מלומדת עד 1933 מי שיכל היגר לאמריקה השאר בחרו באיזשהו מכניזים של אוטונומיה תרבותית במזרח אירופה. (שתמיכה בציונות מרחוק יכולה להיות אחת הביטויים שלה) ורק חלק קטן בחר לממש את זהותו הלאומית בישראל. הנאציזים הגרמני טרף מאוחר יותר (מי שלא ממש את ציוניותו ומי שלא הגר בקושי שרד באזורי הכבוש הגרמנים ,בברה"מ היה המצב שונה) את כל הקלפים אבל את זה אף אחד לא ממש חזה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |