בתשובה לסמילי, 27/07/02 11:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ואגב, אין ספק שאתה מצליח לשגע אותי גם ללא סעיפים. אני מוצא את עצמי כותב דברים מובנים מעליהם. פשוט איני מבין את התכלית אצלך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה שלך (כן, זה מתנשא, בכל זאת, אני מקווה שתקרא, תבין את המהות, מעבר לניסוח) היא שאתה יוצא מנקודת הנחה שאני לא מבין את המובן מאליו. לפעמים זה נכון (אני אנושי), לרוב לא. ההנחה הזו תמיד תמנע ממך את האפשרות להבין אותי , רק לאחר שתבין שאני לא טיפש או חכם ממך, רק יוצא מתפישת עולם שונה ממך, תצליח להבין את ''התכלית'' אצלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההפך הוא הנכון. אני בטוח שאתה מבין את המובן מאליו. ולכן אני לא מבין את כל ההתפלפלויות האלה. אתה באמת לא יודע שכאשר אנו מדברים על מגה פיגוע אנחנו מדברים על משהו כמו התאומים (שהצליח) או פי גלילות (שלא הצליח) ? האם שחאדה יטרח לאסוף כל כך הרבה חנ"מ רק כדי להרוג מתושבי ישראל מספר דומה לאלה שהוא הורג בפיגוע רגיל ? מה זה חשוב בכלל מה בדיוק אמר בן אליעזר ? אולי הבעיה היא אצלי. אנא הסבר לקשה הבנה כמוני על מה הויכוח הזה בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, ''הפצצה'' אינה בדיוק פצצה. זה טיל שמסוגל לפגוע בדיוק במבנה, וראש הקרב שלו מתוכנן כך שהמבנה סופג את רוב הפגיעה. אם המטרה היא להרוג כמה שיותר אנשים בשטח מסויים, צריך לבחור בסוג חימוש לגמרי אחר. ישנן פצצות מצרר (הגולות וחלקי המתכת שנמצאים בתוך פצצות המתאבדים הם מעין מצרר תוצרת בית), ישנן פצצות תבערה. תשאל את הבריטים. הם עשו זאת בהצלחה בערי גרמניה עם טכנולוגיות של אז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אני אסביר, אבל אני לא אוכל להמלט מכתיבה ארוכה. אחרי כל חיסול, תמיד נשמע בתקשורת את גרסאות ה"מה היה קורה אילו" לא היה חיסול, ותמיד המקור יהיה בטוח בעצמו באופן מפחיד, ותמיד הגרסא שלו תתאים בדיוק למסקנה אותה הוא רוצה שנסיק. למשל, תמיד נקרא ב"הארץ" (גדעון לוי, עמירה הס,...) כתבות כמה הסכם הפסקת אש/ הפסקת הפיגועים בישראל/ מעצרים רחבים של הרשות היו קרובים, ותמיד נשמע בערוץ 2 (רוני דניאל/ אהוד יערי/...) מאיזה פיגועים נוראיים ניצלנו בזכות אותו חיסול (משום מה, למרות כל "ראשי הנחש" שנהרגו, שום חיסול לא שינה את קצב הפיגועים). כל אחד מאיתנו בוחר למי להאמין (בהתאם לתפישת עולמו, ללא קשר לעובדות בשטח). מה ששיעשע הפעם היתה העובדה שגרסת המה היה קורה אילו הקשה ביותר אותה הצליחו למצוא/להמציא בכוחות הביטחון (לאחר שהנוסחאות הרגילות "תיכנן עשרות פיגועים" וכו' נכשלו, והלחץ הציבורי גבר) הייתה פצצה במשקל טון. שים לב, הם יכלו לומר "פיגוע עם מאות הרוגים", הם יכלו לומר "פיגוע עם אלפי פצועים", והם בכל זאת אמרו "פצצה במשקל טון". כידוע, בפצצה במשקל טון אפשר להתשמש לדברים רבים, ולפי המשקל בלבד אי אפשר לדעת מה הייתה המטרה (ושוב, לא אני הבאתי את המשקל, שר הביטחון הביא אותו). המסקנה מכך היא ששר הביטחון חושב שעצם השימוש במשקל כזה כבר הופך את הפיגוע ל"מגה פיגוע", ולמרות זאת, שר הביטחון (כאשר הייתה לו הזדמנות) לא היסס להשתמש בפצצה במשקל זהה כנגד אוכלוסיה אזרחית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מניח שמה ששר הבטחון אומר קשור באיזשהו אופן למה ששר הבטחון חושב. ההשלכות של ההנחה הזאת כל-כך מפחידות, שאני מאד מקווה שאתה טועה. אם שחאדה עמד בפני הפעלת "מגה פיגוע", ואם הדרך היחידה לעצור את זה היתה הפצצה ההיא במשקל טונה, איך זה יכול להיות שאם היו יודעים על כך שייפגעו אזרחים היו מבטלים את הפעולה? האם מר שרון מנסה להגיד לנו שחייהם של כמה ילדים בעזה חשובים לו יותר מכמה מאות/אלפי אזרחים ישראליים? תרשו לי לפקפק בכך. מה שקורה עכשיו עם כל ההצהרות המבולבלות האלה מזכיר את הסיפור הישן (וסליחה מראש) על השכן ששאל מחברו קדרה וכשהתמהמה להחזירה פנה אליו המשאיל וביקש אותה. על כך ענה לו: ראשית, מעולם לא שאלתי ממך קדרה, שנית כבר החזרתי אותה מזמן ושלישית היא היתה ישנה ומחוררת כך שזרקתי אותה לפח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מצטרף לאי הדיוק של סמילי. זה לא היה בדיוק כך. מה שנאמר הוא ששחאדה עסק במגה פיגוע. (זו לא ידיעה כל כך מרעישה. בעבר (בסוף ''חומת מגן'') תפשו כבר משאית תופת עם טונה חומר נפץ, נדמה לי ליד קלקיליה.) ברור שהוא אישית לא אסף באצבעותיו את החומר, אלא ''הוביל את הפורויקט'' (כמו שאומרים במקום עבודתי), בתוקף תפקידו כמפקד הזרוע הצבאית של החמס. אם ''מוביל'' במקום עבודתי מתפטר או נפטר חס וחלילה, יש מי שיחליף אותו. לכן חיסול שחאדה לא מסכל את הפיגוע באופן ישיר אלא מטרפד את ההכנות. כל זה נאמר בפרוש, והצגת הדברים כסיכול ישיר כפי שאתם מתעקשים לתאר את הגרסה שלנו פשוט לא נכונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אתה מניח שמה ששר הבטחון אומר קשור באיזשהו אופן למה ששר הבטחון חושב." אני לא יודע מה יותר מפחיד, שיש קשר כלשהו בין דבריו של שר הביטחון, או שאין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני, אופטימי בלתי נלאה, מנסה להאמין בכך שמעבר להצהרות הנלעגות שיוצאות מפיו מסתתרות מחשבות קצת יותר מורכבות. המחשבה ששר הבטחון חושב במונחים של ילד בן עשר איננה מסוג המחשבות שעוזרות לי להירדם בלילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אבל אולי הקשר הוא לא ישיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני חושב (ובעצם כבר אמרתי זאת) שכאשר מוסרים אינפורמציה לפיה טיפוס כשחאדה עוסק בהכנת פצצה במשקל טונה, כל אחד יודע שהוא לא עוסק בכך כדי לעשות בום על קולי לעניים. מה גם שבעבר כבר היה ניסיון כזה, ואז הוסבר בדיוק מה מתכוונים לעשות עם הדבר הזה. הציבור יודע בדיוק למה הכוונה. מי כשר הביטחון יודע שאפשר להשתמש בטונה חומר נפץ גם למטרות אחרות. אבל שר הביטחון יודע בדיוק מה שכל הציבור יודע: שכאשר מדובר בשחאדה כוונת המעשה ברורה, ולא כפי שאתה אומר: "המסקנה מכך היא ששר הביטחון חושב שעצם השימוש במשקל כזה כבר הופך את הפיגוע ל"מגה פיגוע" " אני לא הסקתי מסקנה כזאת מדברי שר הביטחון. מה שהסקתי הוא מה שמובן מאליו: טונה + שחאדה = ניסיון למגה פיגוע. 2. עד כמה שזכור לי בן אליעזר לא אמר בפרוש שחיסול שחאדה פרושו סיכול הפיגוע הזה, ובהזדמנות אחרת אף אמר שייתכן שהפיגוע יצא לפועל למרות החיסול. הוא הזכיר זאת כאחד ממעשיו של "התכשיט" הזה כשכבר זרע אצלנו הרג רב, עוסק בתכנון הרג בהווה, ובכך יעסוק ככל הנראה גם בעתיד אם תינתן לו ההזדמנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, מתברר שמי שאמר שאי אפשר להסביר בדיחה, ידע למה הוא מתכוון. כנראה שההומור שלי נמוך מדי בשבילך, מצטער, אולי בפעם הבאה זה יהיה יותר מצחיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היית מונע הרבה חילופי דברים משונים מיותרים (ואותי הם גם משום מה מרגיזים בגלל חוסר התכלית שבהם), לו היית מודיע בתחילתם שמדובר בבדיחה, במקום להיכנס לויכוח ארוך ומתיש. קורה שלא מבינים גם נסיונות הצחקה שלי, אבל אז אני מבהיר מייד שמדובר בבדיחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |