בתשובה לרן בלוס אנג'לס, 27/07/02 2:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא יודע, אצלי מילדות השתרשה המחשבה שמי שיושב מקדימה הוא היותר נחשב - אני ואחיי היינו נלחמים מי ישב מקדימה במכונית המשפחתית. חוץ מזה, אם אני מקדימה אני קרוב יותר למזגן. בכלל לא עלה בדעתי לשבת מאחורה. נראה לי הכי טבעי... |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המושב הקדמי הימני (בברטיניה ודומותיה: השמאלי) נקרא "המושב של החותנת" על שום היות היושב בו בעל הסיכוי הגדול ביותר להיפגע קשות ביותר בתאונת דרכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אם ככה אז הנטייה הישראלית לשבת במושב הזה מתאימה לאתוס של "אחרי!". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובארה"ב שמעתי התייחסות אליו בתור המושב של ה shotgun driver - בטח גם בתחומי הרש"פ יש לו שם דומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לעומת זאת שמעתי על ה back seat driver, שהוא הנודניק שיושב מאחורה ו"מייעץ" לך איך לנהוג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Back seat drivers אלה הקיביצרים שזורקים עצות לשחקני השח או הדמקה. ועליהם כתב פוצ'ו את הסיפור על דמקה הונגרית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פוצ'ו? דמקה? הסיפור מופיע בילקוט הכזבים של חיים חפר ודן בן-אמוץ תחת השם "משחק מוזר". המשחק המוזר הוא "שח הונגרי", וכפי שאמר בנץ לנודניק, "כדאי לך ללמוד אותו. מענין מאוד." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מה מדובר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר את הסיפור הזה מילקוט הכזבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר מילקוט הכזבים, אז שח הונגרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומי ואיפה נתן את ההגדרה המילונית? (לא הכי מצחיקה אבל מזכירה צחוקים ישנים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דליקטס של בעלת הבית שלא ידעה מה לעשות עם שאריות האוכל שהכינה לאורחים (שלושה בסירה אחת)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. בשלושה בסירה אחת מסופר 1 על נזיד אירי ולא מוזכרת בו ההגדרה הנ"ל. 1 פרק ארבע עשרה עמוד 124 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פוליטיקוס יקירי אתה מתייחס ל"שלושה בסירה אחת" המקורי, של ג'רום ק. ג'רום. אבל היתה גם תכנית רדיו בעלת שם זה בשנות ה50, תכנית הומור שהתבססה על שאלה שהוצגה ותשובות הומוריסטיות שניתנו לה ע"י הרכב משתתפים, שכלל את דן בן אמוץ ואחרים פחות ידועים כיום: אמנון אחינעמי, גבריאל צפרוני, יהודה האזרחי ואחרים. יצאו בעקבותיה שני ספרים לפחות, והיא שודרה פעמיים בשבוע (פעם אחת בשבת בבוקר, פעם שניה באמצע השבוע בשידור חוזר) ונראה שהיתה פופולארית לא פחות מהסקרים ב"אייל הקורא". הבדיחה ה"מפילה" ביותר עפ"י המושגים של אז מהתכנית היא בדיחתו של דן בן אמוץ על מבריח הקפה שנתפס בנמל חיפה וטען שזה מזון לציפורים. כשנשאל ע"י הפקיד התמה ממתי ציפורים אוכלות קפה, אמר: "ירצו יאכלו, לא ירצו לא יאכלו" וזה הפך להיות מטבע לשון. במקור הודגמו באמצעות בדיחה זו מספר שיטות ל"הריגת" בדיחה ואני מקווה שתרמתי בזאת את חלקי הצנוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד שני משתתפים ידועים (פחות מדב"א, יותר מהאחרים שהזכרת): דן אלמגור ושלום רוזנפלד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, נכון. לגבי שלום רוזנפלד, לא הייתי בטוח אם הוא השתתף או לא (לא זכרתי). עם שניים מאלה שהזכרתי היתה לי איזה היכרות אישית, לכן זכרתי טוב יותר את שמותיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אז משם הביא נתניהו את הדוקטרינה הפוליטית המזהירה שלו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו גם כמה מערכונים/בדיחות של דן בן אמוץ ביידיש. כל הקהל התפקע מצחוק, פשוט שמעו אותם נמרחים על הכסאות, אבל זה שודר כפשוטו, בלי שום תרגום או משהו. באותם ימים כנראה הניחו שכולם מבינים יידיש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסברה שלי היא שהבדיחות היו למבוגרים בלבד, המבוגרים ידעו "כולם" יידיש (ויסלחו לי יוצאי מדינות ערב, היי, גם אני לא יודע יידיש! וגם אמא שלי! אז מה?), ולכן מנעו מאזניכם הרכות את התועבה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל - אני עד היום חיה בהחמצה מסוימת. כמה הם צחקו שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראית פעם נאום של היטלר? ראית איך הצופים התלהבו ונהנו? הקשבת לנאום? שמעת איזה קול נבעכי ולא-מרשים היה לבחור הזה? מה המסקנה? אולי כל שהפסדת הוא ההנאה מהומור נמוך, הנפוץ מאד במקומותינו ממילא. אז למה לדאוג? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש אנשים שנחשבים לשוטים כל עוד הם שותקים. ואז, פתאום, הם מחליטים לפתוח את הפה ולהוכיח שאכן הם כאלה. מאיפה היקרצת את ההשוואה הזו? הנה עוד סיפור על יידיש - הבמאי והצייר שמואל בונים מספר בספרו כאן בונים על העלאת הצגת המגילה לאיציק מאנגר בתיאטרון החאן ביפו. ההצגה התנהלה כולה ביידיש והייתה הצלחה מסחררת למרות כל ההזהרות של ספקנים למניהם. מיותר לציין שלא רק דוברי יידיש באו לראות את המגילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא הייתה השוואה, זו הייתה הדגמת תכלית. חוץ מזה, אם אתה רומז לכך שאני, מכל האנשים, הוא-הוא שוטה הכפר הגלובלי, הריני להודיעך כי אתה טועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גודווין היה גאה בך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"או מרמלדה?"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראי תגובה 138422. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שהקרדיט למתכון שבתגובה 138422 ניתן לסבתא שלי (זאת מתגובה 100156), נא לשלם לי תמלוגים על השימוש בניק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה גיל קני? איה הארכיבאי? התמלוגים בדואר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או קיי, אני יוצא לחכות לדוור. ולא, אני לא גיל קני. לסבתא שלי היו מספר נכדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוותר על הפריבילגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוכן לפרוש לך את זה לתשלומים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה משלם לעו"ד? מה שמסביר למה לא נשאר לך כסף למוצר חיוני כמו מרמלדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמע, כמו בכל משפחה טובה, גם בשלי יש עו''ד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפתיל הזה מתחיל (מתחיל?) להדרדר לתהומות שלא יאמנו. אני חותך כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכנה את המושב הזה ''כיסא הנווט''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |