 |
|
 |
||
|
||||
 |
נדמה לי שלא הובהרה כראוי הנקודה שבנזק שגורמת מייקרוסופט. 1. איכות התוכנה. מיקרוסופט הפכה למקובל לדרוש כסף על פשלות שלהם, גם בעולם הייטק. למי שלא יודע, עד לא מזמן כל התיקונים למערכות ההפעלה והתוכנות של מיקרוסופט, דרשו קניה של גרסה חדשה. אני מדגיש קניה. לא רק, אלה שלפי כל הסימנים היה זה כלי בידיהם להכריח משתמשים לשדרג. לפי בדיקות מאד מוגבלות שערכתי, רמת הדרישות הבסיסיות למערכות הפעלה, מבחינת משאבי מערכת, עולה עם הגרסה. למרות ובניגוד לכך שהשינויים בממשק משתמש לא משמעותיים. או שמדובר כאן באי יעלות כרונית או כוונה תחילה. יש אפילו שירחיקו להצביע על שת"פ מיקרוסופט/אינטל. שדרוג תוכנה דורש שדרוג חומרה. וכמובן להיפך. התוכנות שלה בעלות איכות לא מספיקה. ללא המונופול הם פשוט לא היו שורדות. אבל שוב, ללא המונופול, הם בטח לא היו כ"כ גרועות. 2. קידום השוק. אם כל הכבוד לתרומתה של מיקרוסופט, זה לא סוד שבתחומים מסוימים מערכות ההפעלה שלה עדיין לא הגיעו לרמה של מערכות שפותחו לפני מעל 20 שנה. 20 שנה. רוב השרתים באינטרנט הם עדיין שרתי יוניקס, ומן הסתם אין שום מערכת קריטית שלחלונות יש שם תפקיד מכריע. מה שקורה זה שמיקרוסופט, כדי למנוע תאימות, דואגת לפתח הכול מחדש. לדוגמא: פעם היה דבר שנקרא "אופן-ג'י-אל". ספריה לפיתוח גרפי. מה עשו מיקרוסופט? פיתחו את "דירקט-אקס". למעשה היה זה גזר דין מוות ל"אופן-ג'י-אל". יצרני כרטיסי המסך, שבהם תלויה ה"אופן" (לקיצור) פשוט הפסיקו לייצר\להשקיע בדרייברים בשבילה. מה התוצאה? מפתחי משחקים יכולים להשתמש בחלונות בלבד, או, אם ברצונם לפנות לשור רחב יותר, להשקיע בשכתוב מחדש. עם "אופן", לא היה בזה צורך. הנקודה שלי כאן היא שמיקרוסופט מזיקה מאד. היא חונקת את התחום. 3. כשחברת ענק כמו מיקרוסופט, נכנסת לכל תחום, אז מתחילה לשנות את הסטנדרטים לטובתה, לא רק שזה חותר תחת כל ניסיון להחיל תקנים, אלה זה גם מונע תחרות. הדבר משול לשליט הנבחר באופן דמוקרטי (כביכול), והמוציא מחוץ לחוק את מתחריו. במקרה כזה מורדים, גם אם זה לא חוקי. ועוד דבר. היום יש לנו בארץ עשרות סיפורי הצלחה של קבוצות קטנות של אנשים. בשוק האידיאלי לפי מיקרוסופט, כל זה היה בלתי אפשרי. כל האנשים היו עובדים עבור חברות ענק, כל סטרט-אפ היה נמחה מיד, וכל הכסף של הרעיון, היה הולך למשקיעים במיקרוסופט ולביל גייטס. רק שתבינו, איך יכולה להתחיל דעיכה בענף. לא ירצו לעבוד שם, לא יהיו תמריצים לתחרות, ומכאן ועד לההשפעה מאיטה על כל שאר התחומים, הדרך קצרה. אגב, זה כבר מתחיל. 4. גניבה היא גניבה, אין מה להתווכח. אבל כשחברת ענק עושקת ואונסת שוק שלם, והרשויות - אין בכוחן למנוע זאת (למרות כל הפסיקות), והנזק העיקרי כבר נעשה, הכבוד שלי לחוק כזה, יורד. אכן, מרידה קטנה, אבל בכ"ז מוצדקת. אני לא שונא את גייטס. אני שונא להיות נאנס, ולראות "צדיקים" נדרסים. להזכירכם, החוקים שלנו הם לא אפודיקטיים. חוק, לא מתקבל ללא הצדקה כלשהי, והחוק אינו הצדקה לאי ביצוע עבירה בפני עצמו. הפגיע שבביצוע , כן, הסלקטיויות שבקיום חוקים מסוימים ואחרים לא - גם כן. אבל בלית ברירה, כהמחוקק לא מגן עליך, עליך להגן על עצמך. אני לא אאשים עני שגונב לחם למחייתו. כך גם לא דתי שלא מקיים מצוות חרם. זה חוק שבחרתי לא לקיים בשביל שלא אפול מן העשירים ממני. זה לא סתם טיעון, אלה שדמיינו לעצמכם שסף הכניסה לפיתוח הייטק, היה מליון דולר. זה היה מביא למצב רצוי? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי את זה לא מהמחשב שלי. השם הוא רומן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נתייחס לנקודות שהעלית, אחת לאחת: 1. איכות התוכנה. הדרישה לשדרג תוכנה בתשלום כל כמה שנים לא הומצאה ע"י מיקרוסופט. חברות כמו IBM נוהגות ככה מאז שביל גייטס היה בגנון. אז מה? רמת דרישות החומרה הבסיסיות של כל מערכת הפעלה אכן עולה עם הזמן, אך זאת בעיקר כתוצאה מהוספת תכונות חדשות לאותה מהדורה. תכונות חדשות רבות גורמות לתקורה גבוהה יותר ודורשות יותר משאבים, בדיוק כמו שמכונית פורמולה 1 צורכת יותר דלק מאשר פיאט אונו. אם עבורך אין תועלת בתכונות החדשות, אל תשדרג. לגבי תיאוריית השת"פ בין מיקרוסופט ואינטל, אני שוב מחזיר אותך לדוגמת IBM שהיתה במשך שנים ארוכות יצרן תוכנה וחומרה מונופוליסטי לחלוטין בשוק המחשבים הגדולים. משום מה זה לא הפריע לאף אחד כשאותו יצרן מכר גם מערכות הפעלה ותוכנה בסיסית שדרשה המון כוח מעבד ושטחי דיסקים, וגם את המחשבים ואת הדיסקים ואת כונני הקלטות ואת המדפסות שהיו מחוברים למחשב הזה. כך הם עובדים עד היום (עם כמה מתחרים אבל לא הרבה) וזה "בסדר", אבל את מיקרוסופט מאשימים שהיא כותבת בכוונה קוד לא יעיל כדי לקדם את עסקיה של אינטל. נו באמת. 2. קידום השוק. ההצהרה שהיתה נכונה פעם, כאילו כל לינוקס על דיסקט משפיט את הגרסה האחרונה של חלונות, כבר לא ממש נכונה. גם הטענה לגבי רוב השרתים באינטרנט טעונה הוכחה לאור העובדה שאתרים מובילים כגון eBay עובדים בסביבת מיקרוסופט טהורה ללא תקלות. יש ליקויים בתוכנות של מיקרוסופט, אבל יש בהן גם יתרונות עצומים על המתחרים. לגבי תקנים, שוב התיאור העגום לא ממש משקף את המציאות, לא בכלל ואפילו לא בהתייחס לדוגמה הספציפית. יש עדיין תמיכה מלאה בתקן OpenGL גם במהדורות החדשות של חלונות, והסיבה שפותח DirectX היא שהוא מכיל אין ספור רכיבים שאינם קיימים כלל ב-OpenGL וקשורים למשל לאודיו, לסינכרון משתמשים ברשת, וכיו"ב תכונות תשתית שדרושות למי שמפתח יישומי רשת בימינו. בנוגע לתקנים אחרים, מיקרוסופט חברה היום בפורומים רבים ופתוחים לתקנים באינטרנט ובסלולר. יש לה שם משקל כמו לכל חבר אחר בפורום, וזה מראה על פתיחות ומודעות מצידה לכך שעדיף בסופו של דבר לעבוד עם התעשייה ולא נגדה. 3. שינוי הסטנדרטים. כל חברה גדולה מנסה להפעיל את כובד משקלה כדי לשנות סטנדרטים בשוק, וזה למעשה היתרון של חברה גדולה מול סטארט-אפ שחייב להסתדר עם מה שיש. עם זאת, מיקרוסופט לא בולטת לרעה בתחום הזה יחסית לחברות אחרות. ראה למשל מה שעושה בימים אלה חברת Phone.com לתקן WAP הפתוח והחופשי. 4. "גניבה היא גניבה, אין מה להתווכח, אבל..." לא ברור לי לאיזה חלק מהמשפט הסותר הזה להאמין. האם אין מה להתווכח, כפי שקובע חלקו הראשון, או שמא דווקא יש מה להתווכח, כפי שמרמז ה"אבל" שבסופו? מעבר לכך, תיאורים ציוריים על חברה שכביכול "עושקת ואונסת שוק שלם" אינם מוסיפים לחוזק הטיעון. באותה מידה אפשר לספר על הסוחרים הרשעים שמשכפלים ומוכרים דיסקים פירטיים באיכות ירודה כשהם צוחקים צחוק מבעבע. בסופו של דבר מדובר פה בעסק ובמדיניות עסקית, לא באונס ולא בעושק של אף אחד. חסר רק שתשוו את ביל גייטס להיטלר. אישית, הרבה יותר קל לי להתחבר למי שאומר שהוא אינו קונה תוכנה כי אין לו כסף והוא זקוק לה למחייתו, מאשר למי שמספר סיפורי רובין הוד על האזרח הקטן אל מול הקונגלומרט האימתני. הבעיה היא שחלק גדול מאד מהאנשים שמעתיקים תוכנה אינו שייך לא למגזר הראשון שציינתי וגם לא לשני (אלא כתירוץ אופנתי). הם מעתיקים תוכנה כי זה קל וזול, אבל היו משלמים את המחיר אם היו חייבים. לפני שבועיים כתבתי פה מאמר שמסביר למה הנאפסטרים של העולם יגרמו בהכרח לשינוי המודל העסקי של מכירת מוסיקה. הטריגר לשינוי לא היה נאפסטר, אלא כפי שציינתי עצם המצאתו של תקן MPEG-3 שלמעשה איפשר לנאפסטרים להקים שירות של העברת שירים ברשת. במקרה של התוכנה זה קרה רק באופן חלקי, שכן עבור רוב האנשים עדיין לא סביר להעביר ברשת מאות או אלפי מגאבייטים רק כדי לשחק באיזה משחק חדש. תוכנות קטנות יותר, כאלה שאפשר להעתיק בקלות רבה, מאמצות כבר את המודלים שהזכרתי במאמר, כולל בין השאר מתן מהדורות מוגבלות לניסוי, שימוש בפרסומות, וחלוקת המוצר הבסיסי (בדרך כלל ה-reader או ה-player) בחינם תוך התבססות על מכירת מוצרים אחרים המלווים אותו. חלק אחר מיצרני התוכנה עדיין משתמש בפתרונות טכנולוגיים לבעיית ההעתקות (כמו למשל מספרים סידוריים שנבדקים מול "רשימות שחורות" של מספרים מועתקים וכיו"ב פטנטים). עמדתי היא שאין לפתרונות האלה עתיד, ושבסופו של דבר רק מודל עסקי שיניח מראש את יכולתו הטכנית של הצרכן לקבל את הביטים בחינם הוא מודל שיכול לנצח בטווח הארוך. נ.ב.: ידידי היקר איש-בלי-כסף, אולי תזדהה בשמך האמיתי? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |