בתשובה לNoga, NYC, 24/07/02 1:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מהמעט שאני יודע, יש מספיק כתבי עת באנגלית משורה ז', שם יכולים המתחילים המקומיים להתחרות. למה הישראלים לא כותבים שם? כי בד"כ אלא כתבי עת שעוסקים יותר במחקר מקומי, ולכן מחקר שנעשה על סטודנטים לפסיכולוגיה1 בישראל יתקשה למצוא את מקומו שם. 1 משום מה כל המחקרים בפסיכולוגיה נעשים על סטודנטים לפסיכולוגיה, ואף אחד לא מעלה את הסברה שהקבוצה הזו לא בדיוק מייצגת את האוכלוסיה לאשורה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אה, לא (אין מגזינים אקדמיים רמה ז', לפחות לא בתחום שלי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, באמת ! אני לא חושבת שנתקלתי באיזשהו תחום במדעי החברה ש*לא* היו בו מגזינים דרג ז'. קצת קשה לי לחשוב שדווקא התחום שלך חף מזה. או במילים אחרות: אמרי לי במה את עוסקת, ואמצא לך מחקרים דרג ז' בתחומך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא במחקרים עסקינן, אלא במגזינים אקדמיים בתחום היוצאים לאור בארה''ב. התחום הוא סוציולוגיה של החינוך (גם מגזינים לסוציולוגיה תופסים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ואיפה את חושבת המחקרים הללו מתפרסמים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ע''י הוצאות ספרים חסרות מעוף, ע''י העיתונות הפופולרית, ע''י מכוני מחקר (כמו זה בו אני עובדת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש להניח, שאם יותר ממחקר אחד בודק את אותו הדבר, אחד מהם (לפחות) מיותר. אם הראשון היה מושלם, הרי אלה שבאים אחריו מיותרים, ואם נדרשו עוד מחקרים, הראשונים היו לוקים בחסר. וככל שרבים המחקרים החוזרים על עצמם, כן יש להניח שקיימת בעייתיות לפחות בחלקם. אז ככה, סתם, בחרתי שאלת מחקר אחת (הגורמים לשביעות רצון מחיי נישואין) ושלפתי מאמרים רלוונטיים. למרות שהכותרות לא זהות, שימי לב לחזרתיות המופלאה המכסה את מרחב המחקר. האם כולם סוג א'? סוג ב'? או אפילו סוג ג'??? Aida,Y. & Fablo, T.(1991). Relationships between marital satisfaction, resources and power strategies. Sex Roles, 24, 1-2. שימי לב במיוחד למאמרים של Bahr ועמיתיו לעומת Yogen & Brett. מה הוסיפו יוגן וברט על בהר?
Bahr, S.J., Chappell, C.B. & Leigh, G.K. (1983). Age and marriage, role enactment, role consensus, and martial satisfaction. Journal of Marriage and the Family, 45(November), 795-803. Blair, S.L. & Johnson, M.P. (1992). Wives' perceptions of the fairness of the division of household labor: The intersection of housework and ideology. Journal of Marriage and the Family, 54, 570-581. Glenn, N.D. & Weaver C.N. (1978). A multivariate, multisurvey study of martial happiness. Journal of Marriage and the Family, 40(May), 269-282 Jorgensen, S.R. (1979). Socioeconomic rewards and perceived martial quality: A re-examination. Journal of Marriage and the Family, 41(November), 825-835. McHale, S.M. & Crouter, A.C. (1992). You can’t always get what you want. J Marriege and Family, 54, 537-547. Yogen, S. & Brett, J. (1985). Perceptions of the division of housework and child care and martial satisfaction. Journal of Marriage and the Family, August, 609-618 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פתאום? אם מחקר אחד בודק, צריך לעשות מחקרים נוספים שיאששו או יפריכו את מסקנות המחקר הקודם. אף פעם מחקר אחד אינו מספיק. ואת בטח לא יכולה לשפוט לפי הכותרות - אולי מאמר מאוחר ניסה לענות על ביקורת שהייתה כלפי המאמר המוקדם יותר? אולי הם מראים משתנה נוסף שמסייע? ההסתכלות שלך על מדעי החברה היא מופרכת - אי אפשר לצפות למחקר שלא יהיו ליקויים, ואם יש חוקר שאומר לך שהוא מצא הסבר של 100%, הוא משקר. תמיד כל מחקר מציין קורלציה (נגיד, משתנה זה וזה מסביר 30% מהשונות, או 50%, או 80% אם מדובר באיזה משתנה פלאים שכזה), ולעולם לא מדובר על אחד לאחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו במדעי הטבע חיבים לחזור על מחקרים (למשל, http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, טוב, זה נכון למחקר הראשון, השני, השלישי, הרביעי, החמישי, השישי... אבל יש נושאים שבהם נכתבו 300 מאמרים (ועדיין ממשיכים לחקור אותם, ולפרסם). במקרה "הגורמים לשביעות רצון מחיי הנישואין" ובפרט "הקשר של שביעות רצון מחיי הנישואין וחלוקת התפקידים בין בני הזוג" הוא אחד מהם. זה הולך בערך ככה. קודם אומרים - חלוקת תפקידים משפיעה על שביעות הרצון מחיי הנישואין. עושים על זה נגיד עשרה מחקרים. אחרי זה עושים את אותם מחקרים על תת אוכלוסיות (רק שחורים, רק לבנים, רק שחורים ולבנים, רק יהודים, רק צולעות, רק ממושקפים). אחרי שמרוצים מהתוצאות מייצרים מודל. נגיד מוסיפים את המשתנה: ציפיות. ואומרים שבעצם היחס בין הציפיות לחלוקת התפקידים הוא המשפיע על שביעות הרצון. ואז אפשר לעשות הכל מהתחלה. ואז כשגומרים לעשות את זה, משכללים את המודל, ומוסיפים גם את המונח הגינות. ואז מחברים משפט שמכיל את שלושת המושגים (הגינות, ציפיות, חלוקת תפקידים) בכל פרמוטציה אפשרית, וכל אחת מהן חוקרים בנפרד, עם כל אחד מהמשתנים הנוספים שאמרנו קודם. ואז, כשגומרים, אומרים שבעצם המשתנה האמיתי הקובע הוא לא ההגינות אלא תפיסת ההגינות. עכשיו יש לנו ארבעה משתנים, ו- 24 פרמוטציות, וגם אותן אפשר לחקור בעשרה מחקרים יסודיים ועוד מחקרים על תת אוכלוסיות שונות כהנה וכהנה. שנאמר, במצרים לקו חמשים מכות ועל הים לקו חמשים ומאתים מכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכל זה מפריע לך, כי..? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי לא כל 250 המאמרים האלה הם סוג א' (כמו שניסתה נוגה לטעון מלכתחילה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושוב, והפעם באותיות גדולות: מ ג ז י נ י ם הם לא מחקרים. מגזין הוא סוג של רבעון (או תלת-שנתון). הוא ל א מחקר. בכל אופן, כמובן שאני גם מאוד לא מסכימה עם דעתך בנוגע למחקרים. בואי נתחיל בהגדרת מחקר "סוג א"'. נמשיך ב*מי* מגדיר מחקר סוג א' (את?). נסיים בזה שאני דיברתי על התחום שלי, הרחוק מזוגיות ומשפחה כרחוק מזרח ממערב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני יודעת את ההבדל בין מחקרים לבין מגזינים. שימי לב שכל המחקרים שציטטתי היו ממגזינים. לא ספרים, לא עבודות דוקטורט. כולם ממגזינים. בנוגע ליתר, קדימה: את מוזמנת להציע הגדרה לסוג א' את מוזמנת לאפיין יותר את התחום שלך (קודם אמרת שכל תחום בסוציולוגיה זה בסדר, זוכרת?) ולבסוף, בהנחה שקיימת שונות בין מחקרים, ההנחה שכולם סוג א' היא כמעט מופרכת מיסודה, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני לא מעוניינת להגדיר מאמר סוג א'. כתבתי שכל מגזין סוציולוגיה תופס. הכוונה כמובן היתה לסוציולוגיה כללית. מגזין המתמחה בסוציולוגיה של המשפחה (למשל) לא כ"כ רלוונטי לי, נכון? אבל קיימת אפשרות לעוסקים בתחומי לפרסם גם במקומות כמו AJS או ASR. שונות לא מניחה הבדלים ברמה, אלא הבדלים תכניים. דהיינו, אם הוספתי משתנה אחד לניתוח שנערך במחקר מסויים, ועכשיו התוצאות שונות, הרי שערכתי מחקר *שונה*, אך לא טוב יותר-או-פחות. לא רק זאת אלא שבמקרה כזה את תטעני שמחקר-הבת "שווה" (איזו מילה מרגיזה) פחות, בעוד שאני אטען שערכו, אם בכלל שונה, הרי הוא גבוה יותר, שכן על החוקר הראשון היה להכליל גם את המשתנה החדש, אשר השפיע על התוצאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מחקר מוסיף משתנה מסביר שהיה ראוי להתחשב בו קודם, הרי שהדבר מצביע על כך שהמחקר הראשון (זה ללא המשתנה) לא היה מושלם. הלא כן? והנה כבר הצבעת בעצמך על מקרים שבהם מחקרים אינם סוג א'. אני פשוט מתקשה נורא להאמין שבכל תחום שאני נוגעת בו יש שונות ברמה של מחקרים, ורק בסוציולוגיה אין. זו תופעה הקיימת במחקרים ברפואה, במתמטיקה, בפיזיקה, בחינוך, בפסיכולוגיה, אבל רק לא בסוציולוגיה? נו, באמת. תהיי רצינית. למגזינים שונים יש איכות שונה (impact factor) או איך שלא קוראים לזה בסוציולוגיה. ולכן תוכלי למצוא מחקרים שכן התקבלו למגזין אחד, אבל לא למגזין אחר. אז לא אני צריכה להגדיר מחקר סוג א' או סוג ב'. האיכות של המגזינים עצמה (והעובדה שלא כל דבר מתקבל לכל מקום) מגדירה את זה כבר בעצמה. לא קרו לך מקרים שמאמר שכתבת לא התקבל למגזין יוקרתי, אבל כן למגזין האלבני לסוציולוגיה (טוב, לשם דוגמא בלבד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחקרים נבדלים. כל מה שאמרתי הוא שבתחום *שלי* ב*ארה"ב* לא קיימים הרבה מגזינים, והמעט שקיימים הם כולם ברמה גבוהה ודי אחידה. אולי אני באמת ברת מזל באופן מיוחד. מחקר יכול לא להתקבל למגזין מסויים, ושנה אח"כ כן להתקבל לאותו מגזין, מאלף ואחת סיבות, החל במוניטין של החוקר וכלה בעניין של הקהילה האקדמית בתחום או בכמות המאמרים הנכתבים בנושא מדי שנה. גם אני קוראת מאמרים שנראים לי פשטניים מדי, מסובכים מדי, ארוכים מדי, קצרים מדי. קל להעביר ביקורת על כל חומר אקדמי שקוראים; מעודי לא קראתי מאמר ומצאתי עצמי בלי שום ביקורת עליו (חוץ מאולי בשנתיים הראשונות של התואר הראשון), אך המרחק גדול בין ביקורת לבין דירוג מאמרים לפי רמה. מה גם שמאמר שהיום נראה לי פשטני, ייתפס על-ידי באור שונה לגמרי בעוד שנה או שנתיים, ולפעמים גם אחרי שלושה-ארבעה חודשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שחלק מהתשובה שלי כבר נמצאת בשאלה שלך - אני חושבת שסוקר (referee) במגזין טוב, לא אמור לדעת של מי המאמר שהוא בוחן. המאמרים מוגשים בעילום שם לסקירה, כדי למנוע הטיות הנובעים ממוניטין וכדי לאפשר שיפוט אובייקטיבי של המאמר. גם העובדה שמאמר לא התקבל קודם ואחר כך כן התקבל יכולה להצביע במשהו על איכותו של המגזין, לא? (פרט לשינוי הפוקוס של הקהילה האקדמית, שהוא נימוק לגיטימי, איכשהו). ייתכן שהמגזינים שאת חשופה אליהם בתחום הם ברמה גבוהה, וזה משום שאת חוקרת רצינית. בדומה לזה, אני לא אטרח לחפש מאמרים במגזינים קקיוניים, ופעמים רבות לא אהיה מודעת כלל לקיומם. אבל זה לא אומר שהם לא קיימים. לא סביר שהם לא קיימים. אין תחום שכולו זהב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי כי שניכם צודקים בעניין זה. מטבעם, מדעי החברה הם מרובי משתנים חבויים ומבלבלים, אף יותר מתורת הקוונטים, עד כי רצוי לחזור על כל מחקר חשוב, פעם אחר פעם ובתנאים שונים, גם אם השוני היחיד הוא נקודת הזמן. הבעייה היא יותר כללית עם העולם האקדמי האמריקאי, שאינו בורר מדי את חוקריו ומחקריו, נסחף אחר אופנות חברתיות ומוסריות, ממציא חידושים שאינם, לא פעם מתיימר למקוריות שלא בצדק ומפריך בזול אמיתות יקרות, נגוע באינטרסים ועוד... התוצאה היא כמויות אדירות של זבל אקדמי, המקשה על כולנו לזקק ולהבחין בין ה..... ל...... (אין לי כרגע זמן למצוא מטאפורות הולמות). עדיין, אשרינו שזו החברה המובילה בעולם וכנראה שזה אחד ממחיריה היותר נסבלים של חברה חופשית וסקרנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המוץ והתבן? העדית והזיבורית? היהלומים והאפר? החזירים ונזמי הזהב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבני החן והנוזלים לניקוי שמשות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"... מדעי החברה הם מרובי משתנים חבויים ומבלבלים, אף יותר מתורת הקוונטים..."? כזכור, בתורת הקוונטים אין משתנים חבויים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק, התבלבלתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לוקליים, לוקליים, אין משתנים חבויים לוקליים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה כוונתך במשתנים חבויים שאינם לוקאליים (אם אפשר בקצרה, איני רוצה לפתוח כאן דיון נרחב בנושא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בד"כ הביטוי מתייחס לתיאוריה של דיויד בוהם שפוסל את האינטרפרטציה הדואלית (חלקיק/גל), ומתאר חלקיק שהוא אכן חלקיקי לגמרי אבל מונחה ע"י גל (לא לוקאלי מטבעו) שמסביר, למשל, את תבנית ההתאבכות בניסוי שני החריצים. אני לא אנסה להסביר את זה כאן לפיזיקאי - מספיקה לי הסטירה האינטלקטואלית שחטפתי כשניסיתי לדבר מתמטיקה עם מתמטיקאי - אבל נדמה לי שזה יכול להתקשר עם תורת המיתרים. הצעה ברוח הזאת תוכל למצוא כאן: ושוב עלי להזכיר את הדיסקליימר הנגזר משמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הקישור. אשמח לכל הגיג או טיעון מכל סקרן, מה עוד שגם בפיסיקה, הידע וההבנה שלי טעוני שיפור. בעניין הדיסקליימר, פעמיים בשנים האחרונות קרא לי מישהו אידיוט (בשעת ויכוח). באחת הפעמים עניתי (בחיוך) "כן, אבל אנחנו הרוב!". אנ יודע, זה לא כמו להיות שוטה, אבל לפחות יש למה לשאוף. (-: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה ל-1 היא הקופונים, לא כן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קופונים? אם אתה מתייחס לעובדה שלתלמידי פסיכולוגיה יש מכסה של ניסויים שהם צריכים להשתתף בהם - כן. הם האוכלוסיה הנגישה ביותר לחוקרים. זה, כמובן, מסביר שני דברים - א. למה רוב הניסויים בפסיכולוגיה נראים כל-כך מטופשים (יש עוד סיבות, אבל לא נכנס לזה), ב. למה כל הפסיכולוגים מתנהגים כאילו התעללו בהם נפשית - כי באמת עשו להם את זה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |