 |
|
 |
||
|
||||
 |
קראתי את המאמר והוא מאוד יפה וראוי להערכה. רציתי לשאול שאלה קטנה בנוגע לשיר, את באינטרפטציה שלך לשיר של זך את לא התייחסת לדמות ''חייט'', ז''א למה חייט, באותה מידה יכל לבחור נתן את החלבני, ועוד דמויות מחיי היום יום שלו, אני הקדשתי לכך מחשבה ואני חושב שנתן בחר חייט בכוונה ברורה, מאחר ועצם ההליכה לחייט היא פרידה מהחליפות הישנות ועיצוב חלפיה חדשה, נתן מראה לנו ממה הוא נפרד, לעומת אביב שכול פעם שהוא כאילו נפרד בעצם קרתה מלחמה, או שזה היה בעצם באמצע מלחמה, ואילו נתן נפרד מחליפותו. במידה מסויימת אפשר ללמוד מעצם ההליכה לחייט שגם נתן למד מאביו להיות נגד ''פרידות'' והוא הולך לחייט על מנת שלא להיפרד מהחליפות הישנות. וכמובן אפשר להעמיס המון על המטאפורה העצומה שיש בחליפה וכול מה שמשתמע מכך. מעניין אם זה נראה לך נכון או בכיוון. תודה מראש על המאמרים הבאים וגם הקודמים |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
או - למה לא פרטתי בנושא למרות שאנחנו חולקים מספר נקודות של הסכמה. אני מסכים איתך שדמותו של החייט היא רלבנטית בשיוך המקצועי שלה, כמו דמויותיהם של המורה לידיעת הארץ, הרופא והשופט ב''אני שומע משהו נופל''. אלא מאי - המאמר עוסק בדה-סנטימנטליזציה, וכיוון שכך בחרתי שלא להעמיס על הקורא פירושים רבים מדי של השיר. הרי באמת - אפשר לכתוב על השיר הזה הרבה יותר עמודים ממה שכתבתי, עם התייחסויות מבניות וכן הלאה, אלא שהבטחתי במאמר הראשון שאמנע מהן וכן הדגמתי יסוד מסויים שהיה לי עניין להדגיש את העיסוק בו. אם להתייחס לנקודה הספציפית שלך - אני רואה בשימוש בדמות החייט משהו שהוא גם סימבולי לעולם הולך ונעלם, שהרי גם בתקופה שהשיר נכתב (שנות השישים) - חייטים התחילו להכחד. קונפקציות היו גם שנים קודם לכן. ואולי זה מה שמדגיש את דמותו של החייט כאדם ששקוע בעבר ואינו מסוגל להבין את המציאות לאשורה ולהשתנות לפי דרכיה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |