 |
אוקיי, את הסצנריו הזה אני לא יכול לדחות על הסף. אני עדיין לא מאמין בו, אבל בשביל לנמק את זה אני צריך כל מיני טיעוני עומק על פוליטיקה (וגם אז זה לא יהיה קל), שאין לי סבלנות להכנס אליהם עכשיו. אם אתה דווקא רוצה לדעת, אתה יכול לחפש תגובות של ערן בילינסקי (ושלי), אבל אני לא רואה סיבה מיוחדת שתרצה. אתה יכול לרשום נצחון מסוים.
רק מכיוון ששאלת ישירות "למה, לשיטתך, עראפאת אגר את כל הנשק אם לא כדי להפעילו?" - במאמר מוסגר, לפעמים אוגרים נשק כדי להרתיע (כלומר, כדי לא להשתמש בו); לרוב מדובר בנשק לא-קונבנציונלי, אבל אני מניח שיש מקרים שזה יעבוד גם עם נשק קל - במשך אי-אלו שנים, חשבתי (יחד עם רוב הציבור הישראלי והמגיבים באייל) שכניסה של צה"ל לערים הפלשתיניות תעלה בהרוגים רבים, בסדרי-גודל יותר מכפי שקרה בפועל; הנחתי שעד גבול מסוים, זה ירתיע כנגד כניסה של צה"ל לערים.
עד כאן המאמר המוסגר - ערפאת הפעיל, כידוע, את הנשק, עוד לפני שצה"ל נכנס לערים, ואני מניח שזו היתה מטרת אגירת הנשק מבחינתו. הויכוח שלי עם ניצה הוא שלטענתי, המטרה כאן אינה חיסול ישראל, אלא הנצחת הסכסוך המזוין - אולי בנסיגה חד-צדדית של ישראל, אבל יותר סביר, ככל שהתפתחה האינתיפאדה - על-ידי הכרחת ישראל לתגובה מסיבית, שתביא לכאן כוחות בינלאומיים, שיביאו להקמת מדינה (לפחות דה-פקטו) ללא הסכם עם ישראל.
אגב, אני חושב שזו היתה גם המטרה של מי שנתן לו נשק מהצד הישראלי, ו"שהוא ילחם נגד החמאס והג'יהאד" היה רק נימוק קליט עבור דעת הקהל בישראל; אני מניח שפרס וביילין ידעו לא פחות טוב ממני מי הוא ערפאת ומה הוא רוצה. טוב, אני לא ידעתי בכלל - ידעו לא פחות טוב מניצה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש