 |
|
 |
||
|
||||
 |
ההגיון האקרובטי של השמאל נוסח ביילין ושריד הוא נלוז כל כך שאך טבעי שבן אדם חכם ובעל נטייה מובהקת לשכל ישר (קומנסנס בריטי) כדורון רוזנבלום לא יפול ברשתו. גזרתי ושמרתי מאמר שפרסם לאחר הפיגוע במסעדת "סבארו" וכותרתו "מלחמה על הנרטיב". המאמר פותח בהתקלסות ברפלקס "התגובה ההולמת", המאפיינת את החשיבה המדינית-צבאית של ישראל שאמור "במעין מאגיה" להשיב את ההרתעה שאבדה, ואת ההמשך אני מצטט: הולך ומתחוור שהתגובות הצבאיות כבר שוקללו מראש על ידי הטרוריסטים: הן חלק בלתי נפרד מהפיגועים עצמם - ואולי עיקרם. ואמנם רק עם פעולת העונשין מתחיל בעצם הקרב האמיתי: המלחמה על הנרטיב. או-אז מתברר כמה גחמני הוא הזיכרון האנושי, ועד כמה מתעתע יכול להיות גם קו העלילה הליניארי ביותר: מי אשם? מי הנבל? מי הקורבן? מי התחיל קודם? ומוזר: מה שהיה כה ברור בשעתיים הראשונות שאחרי הפיגוע מתחיל להתערפל במהירות מפתיעה. סיבה ומסובב מתערבבים פתאום ללא הפרד: לא רק שהתגובה על הטרור כבר מוצגת כמעשה טרור הגרוע מהפיגוע עצמו, אלא שהיא נתפסת בעצם כסיבתו של הפיגוע - כהוכחה לכך ששנאת הטרוריסטים היתה מוצדקת מלכתחילה, ולכן גם מובנת. וכי לא ברור שהפיגוע הנורא בא לנקום מראש על אכזריותה של פעולת העונשין שתבוא בעקבותיו? הפיגוע במגדלי התאומים בא לנקום א-פריורי על "הטבח" שתבצע אמריקה באפגניסטן, כשם שהפיצוץ במסעת "סבארו" בא לנקום מראש על הסבל שבסגר, במחסומים ובחיסולים שתנקוט ישראל בעטיו. גם גלי הזעם ההמוניים שבעקבות התגובה לפיגוע, המהווים קרקע לשנאה ולפיגועים נוספים, שוקללו מראש, הגיעו קומפלט עם הפיגוע עצמו. בעולם תעתועים זה - המוכר בעיקר לנו מאין-ספור הפיגועים והתגובות - הטרור מנצח תמיד, משום שהוא טורף את סדר העלילה, מעורר ויכוח בשאלה היכן למקם את נקודת ההתחלה של הסיפור: האם אי שם בתחילת המאה? האם במלחמת הנקם שבעקבותיו? האם בכיבוש שנעשה תוך כדי הדיפת האיום הקיומי? האם בפעולות הטרור שנועדו להדוף את הכיבוש? או שמא העוול הוא בפעולות המניעה והנקם שנועדו לעצור את הטרור? ואמנם, מי עוד זוכר את מגדלי התאומים למראה יתום אפגני? מי זוכר את הפיגוע למראה הזקנה במחסום? ועוד קטע קטן מאותו מאמר: ...כאשר דוברי הטאליבן מדברים מפורשות על תרבותם שוחרת המוות, כאנטי-תזה רצחנית במוצהר לתרבות שוחרת החיים של המערב, מזדעזעים כולם, גם באירופה, מ"אי-תקינות" ו"ההתנשאות הגזענית" דווקא בדבריו של... ראש ממשלת איטליה, ברלוסקוני: הלה העז לדבר - שומו שמים! - על יתרון עושר הרוח וחיוב החיים של התרבות המערבית... בכל הקשור לאתגר הרוחני והערכי שהוטל למערכה - כאן מהלך המערב על בהונות, ואף ברוח כנועה: מי היה מאמין שדווקא הפיגועים המפלצתיים יפקחו את עיניו אל האור ההומניסטי הגנוז באיסלאם? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האמירה שלך על הקומנסנס הבריטי, מזכירה לי שלפני שנים ביקרתי במוסד לנערים עם בעיות התנהגות ליד לונדון, ונוכחתי שאם הבית, שהיתה אישיות חינוכית מרשימה, מחזיקה את הנערים קצר ונוהגת בם בקשיחות. לאחר יממה שם העזתי לשאול אותה, כיצד זה מסתדר עם הסליחה נוסח ישו והושטת הלחי השנייה(היא היתה נוצרייה דתייה), WELL,SHE SAID,FIRST THEY HAVE TO LEARN THE OLD TESTAMENT.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מוכן להסביר את משפט הפתיחה ("ההגיון האקרובטי של השמאל נוסח ביילין ושריד הוא נלוז כל כך...") מהוא ה"הגיון האקרובטי (ומה עושה אותה אקרובטי)? ולמה הוא נלוז (כל כך)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סמילי, אני חושב שרוזנבלום מסביר היטב את ההגיון האקרובטי שעיקרו הפיכת סדר העלילה, הפיכת המסובב למסובב. דוגמה: טענת השמאל הקיצוני: ממשלת שרון צריכה ליפול כי היא מטפלת בטרור הפלסטיני רק בכוח ולפיכך גורמת להסלמתו. רוב העם לא שכח ששרון עלה לשלטון כתוצאה מהטרור. לא בתקופתו נוצרה אסטרטגיית הטרור הפלסטינית הנוכחית אלא במהלך מדיניות הפייסנות והמו"מ תחת אש שתמכו בה ביילין, שריד ובן עמי ואותה ניהלו בפועל מפרוץ המלחמה בספטמבר 2000 ועד נפילת ממשלת ברק. נ.ב. זו רק דוגמה להמחשה יש עוד רבות נוספות אך כולן נדושו באלפי תגובות באייל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר להתווכח אם טענות בסגנון ''רוב העם לא שכח ש...'', גם אם רוב העם מאמין שמשהו הוא נכון, זה עדיין לא עושה אותו נכון. ולעניין, עובדתית, מאז עלה שרון לשלטון (שרוב העם אולי שכח, אבל הוא הבטיח להביא ''שלום שישמור עלינו''), רמת הטרור לא ירדה, ואפילו עלתה. עובדתית, אסטרטגיית הטרור הפלסטינית לא נוצרה בתקופת ברק (ועובדתית, גם ראשי ממשלה קודמים עלו ''בזכות'' הטרור). אם כל שאר הדוגמאות הם באותה רמה, אז ההגיון הנלוז הוא לא של השמאל (אגב, יש להבדיל בין ה''שמאל הקיצוני'', לבין ה''שמאל''). הטענה שראש ממשלה שנכשל במשימה העיקרית אותה הוא לקח על עצמו (וגם במשימות המשניות), צריך ליפול, נשמעת לי הגיונית בהרבה, מאשר הטענה שראש ממשלה שנכשל, צריך להמשיך ולשלוט עד שהמשימה תוכתר בהצלחה, או לחלופין עד שראש הממשלה ישנה את הגדרת המשימה. ואגב, יש לזכור (כן, אבל רוב העם שכח) שזו הייתה ההנמקה שלך שרון עצמו להפלתו של ברק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להתווכח על הכול עד אינסוף אבל הדבר הבא הוא עובדה: לא עלייתו של שרון בבחירות האחרונות המיטה עלינו את הטרור אלא עלייתו של שרון הייתה תוצאה של הטרור בתקופת ברק. ואת העובדה הזו השמאל הקיצוני, שלא נותן לעובדות לבלבל אותו, מנסה לטשטש בהגיונו האקרובטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מי שחולק על העובדה הזו, ואין מי שמטשטש אותה (או אפילו, מי שמנסה לטשטש אותה), אבל גם על העובדה ששרון נכשל ב''מיגור הטרור'' אי אפשר לחלוק, וזו העובדה עליה מצביע השמאל (''הקיצוני''), וזו העובדה אותה יש מי שמנסה לטשטש (בהצלחה רבה). בכלל, בדיון רציני, אין מקום להערכות כמו ''הגיון נלוז'' למי שלא מקבל את דעתך. הטענה שכל מי שלא תומך בעמדתך הוא חסר הגיון ו''נטייה מובהקת לשכל ישר'', בעיקר כשהיא חסרת תימוכין, היא לא הגונה כלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה של השמאל הקיצוני ששרון נכשל במיגור הטרור היא כמו טענה של פירומן שמאשים את מכבי האש שהם נכשלו בכיבוי שריפה שהוא הדליק, ואומר שהם לא מבינים כלום בשריפות וכדאי שיתנו לו לכבות אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי הפירומן (רמז, למי יש אינטרס בקיומה של השריפה)? מי הדליק את השריפה (רמז, מי פיזר חומר בעירה וזרק גפרור)? מי מנסה לכבות אותה (רמז, מי שופך דלק לתוך השריפה)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי גם ראשי ממשלה קודמים עלו "בזכות" הטרור, אבל נחש מי לא? ברק. ברק עלה לשלטון בזמן של שקט יחסי מבחינה בטחונית, ודווקא אצלו פרצה האינתיפאדה הנוכחית. בטח אפשר להסיק מזה מסקנות כלשהן... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, לא טענתי אחרת, ובטח שאפשר להסיק מזה מסקנות כלשהן (אגב, גם מסקנות ''מפתיעות'', למשל, אם ראש ממשלה מטעם השמאל עלה בזמן שקט, וראש ממשלה מטעם הימין עלה בזמן טרור, יש לימין אינטרס שלא יהיה שקט. מכאן אפשר לנתח את התנהלותם של מספר פוליטיקאים בישראל ובשטחים...). אבל בטח שאי אפשר להסיק מזה שאסטרטגיית הטרור הפלסטינית נוצרה בתקופתו, זו הרי התעלמות מוחלטת מההיסטוריה (שמהווה ''הגיון האקרובטי'' בפני עצמו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שהיא נוצרה בתקופתו, אלא שהאסטרטגיה שהפעיל קודמו בתפקיד עבדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודמו של מי, איזה אסטרטגיה, ובאיזה מובן היא עבדה (הרי גם ברק וגם קודמו של ברק נמצא באי השדים הפוליטי)? בכל מקרה, כל מה שרציתי להבהיר זה שאין "הגיון נלוז", ואנשים חסרי שכל ישר נמצאים בשמאל בדיוק כמו בימין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודמו של ברק, מה-שזה-לא-יהיה-שנתניהו-עשה, היא הפחיתה את האלימות ברמה מספקת כדי לאפשר לברק לנצח בגלל הכלכלה (כלומר, עבדה עבור המדינה, לא עבור נתניהו). היי, אני בשמאל. לא שאני לא אומר שאין לי הגיון נלוז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל כתוצאה מכך ברק עלה לשלטון, ורמת האלימות עלתה שוב (ובכמות גדולה בהרבה), מכאן שזה לא בדיוק עבד למען המדינה (ולא למען נתניהו). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |