|
||||
|
||||
אני חייבת לומר כי דבריך נשמעים מאד מקוממים. לא משנה מי הוא האדם, עד כמה אינך מסכים עם דעותיו והשקפותיו, אבל האדם הוא אדם, בן אנוש ולכן הוא לא חולירה, ילדיו לא גורים ובאופן כללי הוא לפחות כמוך, ואם הוא לא מלא דעות קדומות כמוך אזי הוא אפילו הרבה יותר ממך יותר ממך! דבריך נשמעים מלאי שינאה וגזענות למרות שאתה טוען שאוי לך יש לך אפילו חיבה מסוימת למישהו ממתנחלים. |
|
||||
|
||||
ההתנשאות הזו על גורים (באשר הם) לא מקובלת. אני תובע בזאת את עלבונם. |
|
||||
|
||||
אני לא מתנשא על גורים, אני אוהבת את מרביתם אהבה גדולה, בעיקר והם גורי כלבים, ולכן אפילו יש לי גורה, טוב היא כבר לא גורה היא בת 16 חודשים , בבית. בכל אופן, לא נעים לי לומר אבל ישנם בני אדם שכל גור עדיף עליהם, אז ממש אין צורך להעלב. |
|
||||
|
||||
דבריי נאמרו חצי בצחוק. לגבי החצי השני, יש ויש לי מה לומר ובזעם, אך כל מה שיש לי לומר כבר נאמר ולגבי כל השאר יש לי ספק גדול. לא, לא זה מה שרציתי לומר. אתחיל שוב: יש לי דעה קשה ביותר על ציבור המתנחלים, עד כדי פסילתם הגורפת כאנשים הגונים. ואולם, זה לא המקום, הדברים כבר נאמרו על ידי אחרים ואין לי כרגע מה להוסיף בעניין, מה עוד שעיקר בעייתנו היא כרגע העם השכן, שקם עלינו לכלותינו, ובזה אני דווקא לא מאשים את המתנחלים. שבת שלום, מנוחה, רחמים, שמחה ודיצה! (את גילה ורינה נשמור לשבת הבאה. אני לא יודע מה רחמים נדחף לכאן. נדמה לי שהוא בא בגלל דיצה. נו, שוֹיין). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |