|
||||
|
||||
דב הצעצוע וסוס הנדנדה הוא ''החבר של דב דובון''. כמעט ואין ספרי ילדים טובים שלא תורגמו עדיין לעברית (אבל כמה זבל נכתב ישר בעברית...). סידון, שלו ואבולעפיה יוצרים ספרים נפלאים עם איורים שמהווים סיפור בפני עצמו וכך, בכל גיל אפשר למצוא בהם חוויות חדשות. |
|
||||
|
||||
שכחתם את מיריק שניר הנפלאה. |
|
||||
|
||||
כמו שכבר ציינתי קודם, הספר היחיד שיש לי עם שמה של מיריק שניר עליו הוא ''לבד על המרבד'' שגם אותו היא תרגמה. אני לא אוהבת את הספרים שהוציאה מיריק שניר (בלשון המעטה) משום שלדעתי הם עלבון לאינטיליגנציה של הילד. אני כהורה ללא ידע והכשרה מיוחדים, יכולה ליצור דברים אינטילגנטיים ומהנים יותר. לפיכך, אני לא רואה שום סיבה לשלם בעבור ספריה. |
|
||||
|
||||
לא נראה שיש כ''כ טעם לויכוח, אבל אני בתור ילדה אהבתי את הספרים שלה מאוד, ובמיוחד את הסיפור על הילד והגלגלים, שמרכיב כל מיני כלי רכב מזעריים בעזרת אביו (השם נשמט מזכרוני). |
|
||||
|
||||
ונשחטה הפרה הקדושה. מיריק שניר כותבת טוב, אולי ברמת ילדיה הפרטיים. כמחבר חרוזים בשליפה לבנותי, שלא זכו לצאת לאור כמו ספריה של שניר, אני לא מוצא טעם בקניית מה שאני מנפיק טוב בהרבה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |