|
עוגות גבינה או עוגות פרג, נראה ששוב לא הבנת - השאלה היתה לגבי מיקומה של האשה כ*נשלטת* בהירארכיה של היחסים. נשלטת ברמות של O , כלומר כמעט עד קצה גבול האפשר. זה שאתה מכיר או לא מכיר נשים שהתנסו בסאדו-מאזו, יפה אבל לא קשור לענייננו. אני שואלת האם ועד כמה האמונה של אדם (במקרה הזה, אשה פמיניסטית) קובעת ומשתלטת על העדפותיו ביחסים ובחדר המיטות. זו כמובן בת דודתה של שאלה אחרת - האם ועד כמה אדם עצמאי וריבוני מוכן להתמסר ולוותר על חירותו בגבולות מסוימים, כדי להשיג הנאה מינית. ועד כמה אנחנו בעצם רוצים להישלט ולוותר כדי לאבד לרגע את הצורך הבלתי פוסק לקבל החלטות בעצמנו.
ואם אתה פוטר אותי שוב ב"יש נשים שהחליטו כך ויש נשים שהחליטו אחרת", כנראה שהשאלה הזו לא באמת מטרידה אותך. לבריאות. אותי היא מטרידה גם אישית וגם עקרונית (ולאו דווקא סטטיסטית, כפי שניסית לענות), כיוון שאני אשה. לא אשה שנמצאת במערכת יחסים סאדו-מזוכיסטית, אבל אשה שמאתרת דפוסים מוחלשים-מאוד של מערכות יחסים כאלה מסביבה, ותוהה עד כמה העונג שבהם שווה את איבוד השליטה, ולהפך.
|
|