בתשובה לדובי קננגיסר, 16/07/02 16:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למה מצב כזה (פוליטיזציה, מינויים פוליטיים ריקים מכל תוכן) נמשך? ומתגבר!. אני רוצה להבין משהו, המדינה הזאת היא ה fiefdom של פרס? הוא יכול לעשות איתה מה שהוא רוצה ולמנות את מי שהוא רוצה? OK נניח שההמונים, שכל אחד ואחד בהמון אינו טיפש כלל וכלל נהפוך הוא הוא חד, ידען, וער בדיוק למציאות שסביבו וגם בעל זיכרון ארוך טווח. אז מה? זה משנה איזה חומרים ואיזו רדידות אפשר למצוא באמצעי התקשורת בישראל (הממלכתיים והפרטיים, בגדול אני מוציא את "הארץ" מדברי). שדואגים שציבור קוראיהם ימשיך לדשדש במי האפסיים, ימלא תא ראשה בידיעות בטלות וטיפשיות, ולמעשה מעבירים תא אכילת העוגה בשביל השכבות שבשלטון. הרי אם העיתונים והתקשורת היו מחליטים שהם באמת רוצים לעשות מזה NEWS היינו יכולים לקרוא על זה מבול של ידיעות, מעקב צמוד וארוך טווח מהמינוי ועד ליישוב הפרשה כך או אחרת, פרופיל האנשים שמונו, מדוע הם מונו, דעות בעד ונגד. אפשר היה לא להוריד תא הנושא מסדר היום ולצאת איתו בכותרות מרעישות, ראה למשל תא המהלך התקשורתי-ציבורי שמנה מברק לחזור כשר ביטחון של שרון. הרי על המינויים האומללים האלה, ראה קישר ב YNET של EASY, אפשר היה לשפוך כמויות (מסחריות, בשבילך דני) של דמעות דע כדי כך שהממונים היו מוותרים מרצונם הרע. מחר נראה כותרת אדומה על פיגוע בעמנואל עם 7 הרוגים, המינויים הפוליטיים יעברו בסך בשקט בשקט עם שללם. הם יכולים לנשום לרווחה, לכל היותר הם יקבלו ידיעה צדדית קטנה בגופן קטן במיוחד, המינויים שלהם לא יכנסו לתודעת ההמונים. ישכחו מהם אחרי כמה ימים. כל אחד מהם יקבל הכנסה יפה מאוד מהמדינה למשל שנתיים לפחות, מגורים בחו"ל עם משפחתו, חיכוך עם חוג הסילון הדיפלומטי לש העולם, אפשרות ליצירת קשרים לקידום עתידי, כניסה יפה לרזומה, והכל בזכות החבר פרס. ההבדל ביני לשאר הפרות הוא שאני זועמת, ולי יש משאבים לכתוב פה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דבר ראשון, אם אתה "אתה", למה אתה "מזועזת" (ומה זה בכלל מזועז)? על איזה מהלך תקשורתי-ציבורי אתה מדבר? מי בכלל דיבר על להחזיר את ברק כשר הבטחון של שרון? ויתרה מכך - למה אתה חושב שהמהלך הזה הוא תקשורתי בכלל, ולא רק ציבורי? לעיתונות אין שליטה כאן. היא לא יכולה לקבוע כלום. העיתונות לא יכולה לסקר משהו שלא קורה. לכל היותר, היא יכולה שלא לסקר משהו שכן קורה - זה כל ההשפעה שיכולה להיות לה, וגם אז זה רק לעיתים רחוקות מצליח שלא להגיע לציבור דרך כלי תקשורת אחר. מה אתה רוצה שיכתבו כל יום בעיתון? "היום, יום ד', דליה איציק עדיין מועמדת למשרת שגרירת ישראל בלונדון"? עיתונים צריכים משהו לדבר עליו, אחרת אין מה להגיד. אי אפשר לפרסם כל יום את אותו העיתון. אז אני ממש מצטער שזה מפריע לך שמחר יכתבו בעיתון על הפיגוע שבו נהרגו שבעה אנשים. אני מבין שזה, לדעתך, בכלל לא חשוב. גופן קטן במיוחד? על מי אתה עובד, תגיד לי? כל הידיעות, אבל כל הידיעות, נכתבות באותו הגופן בדיוק. או שהתכוונת לכותרת? שאני אספר לך מה גודל הכותרת מידיעות של היום על מינוי דליה איציק? המינויים לא יכנסו לתודעה בדיוק כמו שהפיגוע בעמנואל ישכח - כי אנשים לא זוכרים דברים. לא כי הם פרות, אלא כי הם אנשים, עם צרות משלהם, ודברים קצת יותר חשובים מאיזה דביל יושב בלונדון או באו"ם. בכל מקרה לאף אחד לא אכפת מהאו"ם פה. איך שאתה מציג את זה, אפשר היה לחשוב שאם לא איציק או אותו גילרמן, אף אחד לא היה מקבל משכורת מהמדינה. מה זה משנה אם זה עסקן מפלגתי או איזה פקיד ממשרד החוץ שקיבל את המשרה? החשיבות היחידה היא אם הדבר יפגע בתפקוד של השגרירות - ועל זה בכלל לא דיברת! זה לא מפריע לך! מפריע לך שהם יקבלו עוד שורה חביבה ברזומה, כאילו למישהו אכפת, במעמדם הנוכחי. אגב, בשביל לכתוב פה צריך מעט מאוד משאבים (יש אינטרנט קפה די בזול בהרבה מקומות בארץ, ואפילו יש גישה דרך ספריות). וזה שאתה זועם אולי אומר שאתה לא פרה, אבל זה לא אומר שאתה לא סתם פר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |