|
||||
|
||||
אגב, היום בטור של ב. מיכאל בידיעות, הוא כתב דבר מה שמעניין אותי לשמוע את דעת הדתיים הכותבים כאן - עובדיה יוסף טען כי אלוהים "התחרט" על שיצר את ישמעאל. האם כך הוא? אלוהים עושה טעויות, ועוד מתחרט עליהן? האם אלוהים גם מתחרט על יצירת עמלק, אם אנחנו כבר בקטע? |
|
||||
|
||||
אני בדבריי התייחסתי רק לעניין אחד שבו לא הסכמתי עם הביקורת כנגד עובדיה. בשאר הדברים כולל העניין האחרון שהעלית איני מוצא שום מילות זכות. (אגב, איני דתי ואיני מאמין., כך שאולי לא את דעתי אתה מחפש.) ובכלל בדבר אחד בודאי צדקת: הוא אמר. אז מה ? תסתכל על התמונה שלו. הוא בעצמו נראה כמו "גלגול". |
|
||||
|
||||
האם אתה מתכוון לגלגול במובן הקפקאי של המילה? |
|
||||
|
||||
אין לי מושג על מה מתבסס הרב עובדיה בדבריו על ההתחרטות כביכול של הבורא על בריאת ישמעאל. המקום היחיד בו מוזכרת התחרטות אצל בורא העולם הוא בתחילת ספר בראשית: "אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה... כי ניחמתי כי עשיתים". חז"ל מפרשים זאת כצער, ולא כהתחרטות ממש, ומדמים זאת לאדם שנולד לו בן, השמח בלידת בנו, אף על פי שסופו למות ולהצטער במיתתו, כי בשכת שמחה יש לשמוח, ובשעת צער - להצטער. להגיד על הבורא שהוא מתחרט על משהו, עומד בניגוד מוחלט למאמר שמואל הנביא: "...כי לא אדם הוא להינחם". |
|
||||
|
||||
גם אני בהתחלה לא הבנתי אבל אחי הצעיר הזכיר לי. יש דוגמאות מפורשות בתנ"ך. למשל פרשת המבול - בראשית ו': "וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וכל-יצר מחשבות ליבו רק רע כל-היום: ויינחם ה' כי-עשה את-האדם בארץ ויתעצב אל-ליבו: ויאמר ה' אמחה את-האדם אשר-בראתי מעל פני האדמה מאדם עד-בהמה עד-רמש ועד-עוף השמים כי ניחמתי כי עשיתם" נכון, יש גם את הגישה ההפוכה בתנ"ך - שמואל א' ט"ו 29: "וגם נצח ישראל לא ישקר ולא יינחם כי לא אדם הוא להינחם" הקוראים הדתיים מוזמנים ליישב סתירה זו בתנ"ך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |