|
גם אני קראתי את "אושר" של וייל, אם כי לא הייתי מכנה אותו "מעולה ומבריק". חוץ מזה, נורא ניסיתי לעבור את מגבלת חמשת הספרים כדי שאני אוכל להצביע ל"שישה עד עשרה", אבל נתקעתי בחמישה פונקט. הארבעה הנותרים: "אדון החצר" של טריסטן אגולף. "ההיסטוריונים החדשים" של אפרים קארש (בעקבות המלצתו של אי-ויילד, נדמה לי). "אמא הייתה זוחלת" של לימור נחמיאס (בעקבות המלצתה של מיכאלה). סתם ספר, אולי אפילו זה לא. ו"ערבים רוקדים" של סייד קשוע.
עכשיו אני קורא את "שושנת יריחו" של עמוס קינן, ובטח אחרי שאני אצביע בסקר אני אזכר בספר השישי שקראתי השנה.
|
|