בתשובה לאשר לבשן, 14/07/02 13:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
על המשטרה (במקרה הנוכחי, הצבא) לפעול מייד לפינויים, על המשטרה לבחור את אמצעי הפינוי היעיל, הצודק, המהיר וה''נכון'' להפעלה על מנת שהפינוי יסתיים על הצד הטוב ביותר (מינימום נפגעים, מינימום הוצאות, מינימום פגיעה בכח ההרתעה של שלטונות החוק, מינימום פגיעה באוכלוסיה וכו'). אם משא ומתן הוא האמצעי המתאים, אז על המשטרה להשתמש בו. אבל, כמו במקרה של מחוסרי הדיור, על המשא ומתן לצאת מנקודת הנחה שבסיומו, הישובים הלא חוקיים יפונו, והמשא ומתן צריך להיות רק על הפינוי (מתי, איך לאן...) ולא על האם יהיה פינוי (כמו כל משא ומתן אחר עם עברינים). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(למיטב זכרוני) במקרה של מחוסרי הדיור, לא המשטרה ולא הצבא ניהלו משא ומתן על פינוי, אלא הממשלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תזכיר לי, איפה התיחסתי לשאלה *מי* מנהל את המשא ומתן (יש לזה חשיבות כמובן, מנהל המשא ומתן לא יכול להיות בעל אינטרס שאינו שלטון החוק, לא יכול לייצג את הרשות השופטת, ועוד. אבל, למה לא הממשלה, מצידי, גם דודו טופז יכול לנהל את המשא ומתן, אם זה יעזור)? בכל מקרה, רק להבהיר, למרות שזה בטח נראה לך (ולדב) כאילו אני ממציא את העקרונות האלה, בעקבות השאלות שלכם, התיחסתי בפירוט לכל הנקודות בתחילת הדיון (תגובה 75692), ומאז לא שיניתי את דעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן תמהת על הצורך לערב את שר הביטחון - טענת כי לו התנחלת בפארק היתה המשטרה מפנה אותך ללא פנייה לשר הממונה. כפי שהראיתי (? - עד שיוכח אחרת (-: ) מתנחלי הפארקים לא פונו על ידי המשטרה במשך זמן רב (ואף כי אמנם לא שנה וחצי). תגובה 75193 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין טוען שהתנחלות שלי הייתה מפונה ללא התערבות מיניסטריאלית (העובדה שהיו אנשים בהיסטוריה שהיו באופן זמני ''מעל החוק'' בהחלט לא יכולה להוות הוכחה שכך ראוי שיהיה). אני עדיין טוען שאין צורך בהתערבות כזו (אלא במידה והמשטרה מגיעה למסקנה שזו הדרך היעילה ביותר לפינוי, וגם אז, ההתערבות צריכה להיות יוזמה של המשטרה, ולא של השר הממונה), ושלא הייתה התערבות כזו (כל זה כפוף להערה בסוגריים) בכל המקרים של הפלישות הלא מוצדקות בשטחי המדינה (כן, כולל המאהל של הנכים, יש לך עוד דוגמאות). כפי שהראתי (טוב, לא הראתי, אבל אם חוסכים את הצורך בהוכחות, אז גם אני רוצה) אין בשטח מדינת ישראל ולו ישוב מוכר אחד שהוקם בניגוד לחוקי המדינה (כזכור, אפילו ישובי חומה ומגדל הוקמו באופן חוקי, ולפני שאתם קופצים, הם אפילו לא בסקופ של הדיון, משום שהם לא הוקמו בזמן קיומה של המדינה), ואין בית אחד שבעליו גר בו לאחר פלישה (לבית או לאדמה) וקיבל אישורים רטרואקטיבים (אולי מחוץ למקרים בהם הצדק חייב את הקמת הישובים). העובדה שיש כאלה בשטחים, רק מבהירה את היחס הלא שיוויוני בין החוק הקיים במדינת ישראל, לזה הקיים (או, כמו שמתברר ככל שהדיון מתמשך, לזה הלא קיים) בשטחים. העובדה שיש אנשים שרואים במצב כזה כמצב ראוי, רק מבהיר את הפער בין תפיסת העולם שלי לשלהם, הפער בין מי שרואה את הדמוקרטיה (והערכים הליברלים שהיא מייצגת) כמטרה, לבין מי שרואה את ה''מדינה'' (או את העם, או את הדת, או את המעמד,...) כמטרה. בכלל, לא ברור לי למה הדיון נגרר כל הזמן למחוזות המצוי, כאשר השאלה באה מתוך מחוזות הראוי (והרצוי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא ברור לי מדוע לא ציינת את זה עד כה, מחוסרי הדיור ש"התנחלו" בפארקים ציבוריים, לא ביקשו שיותר להם להישאר שם, ולא דרשו להקים שום מקום ישוב חדש, אלא ביקשו שימצא פתרון לבעייתם. מבחינתם זה היה אסון לו הממשלה הייתה אומרת: "טוב נו, שישארו לחיות בפארקים הציבוריים". מבחינתם של המתנחלים בהתנחלויות הלא חוקיות בשטחים, כאשר הממשלה מתירה להם להישאר במקום בו התנחלו, שלא על פי חוק, זוהי הצלחה ו"נצחון". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התיחסתי לזה (ז"א למטרות של העברינים) בצורה קצת מעוותת (כאן תגובה 75776 וכאן תגובה 78232 סעיף 3). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן התייחסתי למצוי ולא לרצוי, אך זאת משום שהתייחסת אתה למצוי באופן שגוי (הווה אומר: טענת שהיו מפנים אותך ללא פנייה לשר הממונה, ואני הראיתי שבמקרים דומים לא היה פינוי על ידי המשטרה). בפסקה הראשונה, דווקא אתה מערבב בין הראוי למצוי, כשאתה טוען שההתנחלות שלך היתה ממונה ללא התערבות מיניסטריאלית ומנמק זאת בכל שההתנחלות אינה "מעשה ראוי". העובדה שאנשים מסוימים היו בתקופות מסוימות "מעל החוק" (הזמבישים, הנכים, מתנחלי הפארקים), בהחלט מהווה הוכחה לכך שייתכן שגם ההתנחלות שלך בפארק היתה זוכה ליחס דומה. אני לא רוצה להתייחס לשאלת הקמת היישוב, משום שאין למה להשוות במקרה זה, פרט להתיישבות לא חוקית של בדווים (שלא זו בלבד שאינם מפונים, יש לחץ ציבורי כבד להכרה רטרואקטיבית בזכות ההתיישבות שלהם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, אני עדיין טוען שהיו מפנים אותי (עם או בלי פניה לשר הממונה, זה באמת לא חשוב). לא נימקתי את זה בכך שההתנחלות אינה "מעשה ראוי", למעשה לא נימקתי את זה כלל (חשבתי שאנחנו יוצרים סטנדרט חדש לדיונים, טען טענה, ותן לצד השני להפריך אותה). הראתי לך שבמקרים דומים היה פינוי (ע"י מי, זה לא ממש חשוב), וכאמור, במיקרים דומים נקודת המוצא הייתה *תמיד* שיהיה פינוי. ז"א הנכים ומחוסרי הדיור לא עמדו מעל החוק בשום שלב, מהרגע שבוצעה הפלישה, הרשויות טיפלו בה מתוך מטרה לסיימה (להלן, "פינוי"), ולא הפסיקו את הטיפול, עד לאחר שהפלישה הסתימה. משמעות המילה "פינוי" (ואתה בטח יודע את זה) לא אומרת איך או ע"י מי. כאמור, גם מחוסרי הדיור פונו, וגם הנכים, וגם כל שאר הפולשים בהיסטוריה של המדינה. היו בישראל ישובים ערבים שפונו, והיו בתים שנהרסו. היחידים שעמדו ועומדים מעל החוק, תוך כדי תמיכה פוליטית (לא מנומקת), הם המתנחלים. כנראה שהיחידים שרואים לעצמם כמטרה את הריסתו של שילטון החוק הם המתנחלים (שים לב, אגב, למיקומם הפוליטי של יוצאי ה"מחתרת היהודית" להבדיל, למשל, ממיקומו הפוליטי של אודי אדיב, כדוגמא לעשב שוטה שמאלני). להתישבות הבדווית התיחסתי בעבר (תגובה 75692). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |