 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראשית - תודה לך, ירדן, על כתבה מענגת להפליא זו. ואשר לשמות החיות - מדוע נכרת מן השפה העברית את כל אשר יפה בה? הן שמות החיות, כפי שהוכחת יפה במאמרך, הנם מקור לא אכזב לשעשוע. להיפך - ראוי לנו לחפש עוד ועוד שמות וכינויים. לא רק דביבון, דלק, ערוד (שלא נזכר במאמרך משום מה), חרגול, אלא גם חברבר, דלגלג, זלגחש ושמנמך (נראה מי ינחש לאילו חיות התכוונתי). רק כך תהיה העברית שפה עשירה ומופלאה לעולמי עד. ולמי אכפת מה יודע האיש הממוצע ברחוב! (נ.ב. - המילה "דלגלג" כבר קיימת בעברית, כפי שיודעים בוגרי תיכון במקצועות האלקטרוניקה השונים) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תודה לך ניר וליתר המגיבים. קיוויתי, אכן, לדיונים סוערים באשר לפרטים הקטנוניים במאמרי. הערוד כן היה בארץ בעבר, הלא כך? (ולאחרונה *הושב* לטבע - אנא תקן אותי אם אני טועה!) והדלק (יחד עם הסמור והחמוס) עדיין כאן. וכדי להרגיע אותך ואת לירון, אני לא *באמת* חותר לבטל מילים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערוד מעולם לא הושב לטבע בארץ. בשנת 1982 שוחררו במכתש רמון פראים - חמורי בר - הנמצאים שם עד היום. בשנת 1996 הוחזרו לטבע היחמורים בנחל כזיב (וכבר נתקלתי באחת בטיול) בשנת 1998 הוחל בשחרור ראמים בערבה, וכיום מתבצע שחרור הגל השני של הראמים, בנחל פארן. הגל השלישי מתוכנן לחולות חלוצה בשנת 2002 (תלוי במצב המדיני...) חוץ מזה על הפרק שחרור יענים ואיילי הכרמל, אך שחרור ערודים אינו צפוי בקרוב בשל בעיות רבייה של המין. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |