בתשובה לערן בילינסקי, 07/08/00 22:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין פה שום דבר חשאי, הוא רמז לכך שהשואה היא עונש על חטאי אותו דור שהתאפיין, ב''פריקת עול'' רבתית. הסיבה שהוא לא כתב כך בפירוש היא כנראה מתוך חשש לעורר תגובות נזעמות, בפורום זה ולא מכיוון שיש פה סוד גדול. אני מניח שהטעם הזה מוחזק בפי כל דרדק במקומות מסויימים. כנגדו אני טענתי, שטעם זה איננה סיבה פנימית (אני מודע לטישוט המסויים במושג זה, זה גורלה של הטרמינולוגיה לדורותיה) מכיוון שנקיטת טעם זה איננה מחכימה אותנו במאומה שכן אף לאחר הוספת הגורם למשוואה נותרנו עם השאלה (למה דווקא שואה ולא סוכריות) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איני צריך לקרוא את הספר של הרב צבי יהודה. אני משתדל להתעמק בספרי הראשונים בשכר ועונש, כגון "שער הגמול" לרמב"ן ופירושיו על התורה. ויש לך את האחרונים כגון:"אמונה ובטחון" להחזון אי"ש. מי שיודע את החטאים הפרטיים שהיו אז בדור, לא על פריקת העול הכללית,לא מסתכל על אירועי השואה בקושיות כל כך גדולות.בפעם הראשונה ששמעתי על מה שהיה קודם השואה, לא יכלתי להירגע, היו כמה ימים שחשבתי רבות בזמן הפנוי של זה. ואחר כך, זה כבר נקלט בתודעה, והיום אין זה קשה לשמוע על מה שקרה בשואה, מכוון שאין זה מאורע של "בירורי ניצוצות" אלא ממש עניין של הסרת חוטאים ותולדותיהם, למי שמבין. וכל מי שמסתובב בישיבות ומקשיב לדברי הרבנים על אירועים אלו, מקבל מראה נכון ומלא על אותם הזמנים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |