בתשובה לשי כהן, 07/08/00 16:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דוגמאות טובות. לא מכיר את ההיסטוריה של צרפת, אבל אני יודע מה קרה בטורקיה. טורקיה הייתה אימפריה קורסת כשהגיע אתא-טורק. "האליטות הישנות", שהיו מחוברות לעולם המוסלמי, נעלמו לא בגלל המהפכה, אלא המהפכה התרחשה בגלל שהן נעלמו. כדאי לזכור, "מהפכות" חילוניות יכולות להתרחש גם בכיוון ההפוך. קח לדוגמה את ברית-המועצות, המדינה החילונית בעולם. כעשר שנים אחרי שגורבצ'וב התחיל עם הרפורמות שלו, הכנסיה הפרבוסלבית שוב חזרה למעמד הדומיננטי שהיה לה לפני שמונים שנה. שיא הגיחוך היה במלחמת צ'צ'ניה: כמרים שמברכים מטוסים וטנקים, בצבא ששליש ממנו הם חיילים ממוצא מוסלמי. בכל מקרה, בישראל המצב שונה באופן קרדינלי מטורקיה: יש לנו משטר קפיטליסטי ששילב בהצלחה את מערכת ה"אופיום להמונים" במסגרת קיומו. לש"ס אין קיום פוליטי עצמאי ללא הממסד הקיים - כל שנה היא מאשרת את התקציבים של משרד האוצר, היא אף פעם לא מתנגדת למהלכים צבאיים ומדיניים שנכפים על ישראל (או כאלה שישראל יוזמת). הדרישות שלה תמיד מוגבלות לטיפוח ושימור העסקנות המפלגתית: ישיבות, מכוני החזרה בתשובה, תשלומי גמלה לחברי מפלגה (בחורי ישיבות). לש"ס יש תפקיד כפול בחברה שלנו: מצד אחד לנקז את התסכול של "הפרולטריון המזרחי", ומצד שני למנוע פתרון אמיתי של מצוקותיו. אין שום סיבה שהאליטה תוותר על ההמצאה הגאונית הזאת. זו הסיבה שהתקשורת ה"שמאלנית" תמיד עסוקה בליבוי מלחמת-התרבות הפיקטיבית בין ש"ס ל"רוב השפוי". אמר אדם חכם בנוגע למהפכות: מהפכה מתרחשת במצב, שבו השולט לא יכול יותר לשלוט, והנשלט לא יכול יותר להשלט. בישראל התנאי הראשון פשוט לא קיים. להפך, השולט מרוצה מש"ס. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת, קצת רצינות, האליטות *לעולם* אינן נעלמות מעצמן... המלחמה פוררה את טורקיה, וגרמה לשבר שפוצץ את המירקם החברתי... המהפיכה, כמו כל מהפיכה איננה מתרחשת מעצמה... א בגלל שפתאום השטח פנוי.... המהפיכה הייתה על רקע המלחמה והתפוררות המבנה החברתי במדינה. מזכיר לך משהו התפוררות המבנה החברתי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת, הדבר האחרון שאפשר להגיד על מלחמת התרבות הזאת זה שהיא פיקטיבית. ודרך אגב, השאלה היא עם מי המלחמה הזאת: עם ש"ס או עם הבוחרים שלה (אל תשכח שרק חלק קטן מהבוחרים של ש"ס הם אכן כאלה שילדיהם מתחנכים במוסדותיה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה שלך, שאין עליה תשובה, מדגימה את הנקודה שלי. זוהי באמת מלחמת תרבות פיקטיבית. זאת אומרת, יכול להיות שיש מלחמת תרבות, אבל היא לא ממש רלוונטית לחיינו הממשיים. זאת מלחמה פוסט-מודרנית קלאסית: מלחמה של סמלים במימד זמן-חלל שהופרד מהאמת והמציאות. תסגור את הטלוויזיה ואין מלחמה. זו גם לא ממש מלחמה, זה יותר כמו עימות-גבול בתוך האליטה הפוליטית הציונית. ש"ס רוצה נתח מהתקציבים, והגווארדיה הישנה לא רוצה לוותר. שני הצדדים מנסים להסית את הציבור לתמוך בהם. משחקים בדמוקרטיה. לחם ושעשועים - אבל בלי הלחם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |