בתשובה להאייל האלמוני, 26/04/25 0:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה לא חושב שיש בגישה שלך משהו לא אנושי או לא רציונלי. אני לא חושב שיש בגישה שלי (או בההעזה שלי להשתמש בשורש ש.נ.א כלפי פוליטיקאי ישראלי) משהו לא רציונלי, שצריך להתגבר עליו או שיכול להיות מנוצל על ידי בעלי אינטרס. והנה בכל זאת אני כתבתי מה אני חושב על הגישה שלך ואתה כתבת מה אתה חושב על הגישה שלי. אני לא מבין את הצורך ״להתעלות״ על משהו או שצריך להבהל מזה שמישהו העז להשתמש בשורש ש.נ.א. לגבי אישיות פוליטית, כאילו מדובר בחילול הקודש או חטא שיש להתרחק ממנו. איפה ולמה אתה חושב שהבעת שנאה לנתניהו פוגעת בי, בך או במישהו? הוא לא הפוליטיקאי הראשון ולא האחרון בהיסטוריה של הדמוקרטיות שיש אנשים שמאוד (מאוד) לא אוהבים אותו. כל הפתיל הזה בו קפצו על המילה ״שונא״ כמוצאי שלל רב נשמע כמו אוי יוי יוי. בעיקר כשהאלטרנטיבה המוצעת בדיון הזה היא או ״הבעת רחמים״ או בחרה לתאר את אותו פוליטיקאי כפתטי/עלוב/קטן (כאילו התנשאות כלפי הזולת זה רגש נקי יותר ושלילי פחות משנאה). הכי מוזר בעיני הוא הבחירה המאולצת במילה שהיא כאילו תחליף (אבל לא באמת) כמו ״תיעוב״ (עבור אלה שרוצים ללכת עם שנאה ולהרגיש בלי, העיקר שחס וחלילה לא נשתמש בשורש ש.נ.א). ״אני חושב, לפחות במילון שלי, שכשהאפשרות להתקרב או לקרב אדם עדיין נמצאת על השולחן עדיין לא מדובר על "שנאה"״ אוקיי. שוב סמנטיקה. אתה מאוד נבהל מהמלה שנאה ומאוד נזהר מהשימוש בה ואני פחות. אני לא בטוח שהגישות שלנו מאוד שונות, גם אם המילון בו אנחנו משתמשים הוא כנראה שונה. אני לא בטוח שאני אדם שנוטה לשנוא יותר ממך בגלל הבחירות הסמנטיות הללו. למשל, לפעמים אני מתאר את עצמי כשונא אדם/מיזנטרופ (חצי בצחוק וחצי כהגזמה מדויקת), אבל בד״כ כדי להעביר איזו נקודת מבט ספציפית על נושא ספציפי ולא כדי להפיץ שנאה כלפי המין האנושי (האמת היא שאני מאוד לא מקורי בכך. ההתכתבות בין ערכי ההומניזם ותיאור חולשות האדם מנקודת מבט קצת מיזנטרופית היא מסורת בת אלפי שנים מתקופת היוונים ועד היום). לא חייבים להסכים, אבל אני באמת חושב שהפוביה הזאת מהשורש ש.נ.א הוא מאוד מיוחד לזמן/מקום באווירה הפוליטית בישראל, ספציפית בשפה העברית. הדברים שאתם כותבים פה יראו משונים (למשל אם מישהו יכתוב ברשת I don't hate trump! I despise him, זה יגרום לכמה הרמות גבה). בעולם הגדול מישהו יכול להגיד ״I hate pizza״ או ״I hate Angela Merkel״ או ״I hate trump״ ואף אחד לא יתרגש או ייחס לדובר נפילה לקמפיין הסתה כנגד מאפים עם גבינצ או דרדור לשיח מוגזם. באמת שדווקא השימוש במילה כמו Despise או Loathe נשמעים באוזני קיצוניים/חזקים יותר מסתם איזה ״I hate״ פרווה/משעמם. מעבר לברבורי סמנטיקה, נראה לי שזה (אולי) שורש אי ההסכמה בינינו: אני חושב שיש משהו שהוא ההיפך מתועלת בדרישה מהציבור הישראלי לא לשנוא את ממשלתו המחורבנת ואנשיה או להזהר מלהביע שנאה כלפי חבריה. חבורת הזבל ששולטת היום בישראל קרובה יותר מתמיד ללהביא את מדינת ישראל אל סוף דרכה. חוץ מהנימוקים המסודרים, הנקיים ומלאי הלוגוס (שמשכנעים בעיקר את אלה שמנסחים אותם) זה הזמן לכעוס, לדרבן אחרים לכעוס, להגיד לכולם שזה לגמרי הזמן והמקום להביע זעם וכן - אפילו לשנוא - את אלה ששורפים את המקום שרבים חושבים שהוא הבית. רבים מהאנשים שיצאו מחר לרחובות ישראל להפגין (גם אני הציניקן מצטרף, לא כי אני מאמין גדול בעתיד, אלא כי אני מאמין קטן בעצמי ובערך שיש לראיית השחורות שלי), לא עושים זאת רק או אפילו בעיקר כדי ״לחלוק על דעה״ או ״לדרוש שינוי מדיניות״ כי עם להביע זעם ולשנוא את מה שעושים למדינה האהובה שלהם (וגם את מי שעושה זאת לה ולהם). הרגשות השליליים הללו מובילים לפעולה, גם מהסוג התועלתני וגם מהסוג החיובי אפילו במחברת המונים שמונה יותר מעשרות או מאות אנשים. הטענה שאין לתחושות/רגשות הללו ערך (או שיש להם רק ערך שלילי) כי אנו חיים בחברת המונים מודרנית היא טענה חסרת בסיס (בעיני). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה הסיבה שאנשים רציונלים מסוגלים להאמין ברעיונות מופרכים? שהמוסלמים בשוויץ הולכים לעשות מהפכה בשבוע הבא, שישראל היא המדינה עם התוצר הלאומי לנפש השני באירופה, שממשל ביידן מימן רכישת קונדומים לרצועת עזה, שאובאמה לא נולד באמריקה ויזם את ההתנתקות, שדובר צה״ל אמין... לא מדובר באנשים פחות חכמים ממך ובטח לא ממני. לדעתי מדובר באנשים שנפלו קורבן לתעשיית שקרים, והתעשיה הזאת לא עובדת בעזרת טענות הגיוניות ופניה לרציו של הקורבנות שלה אלא בעזרת ניצול הרגשות הטבעיים של הקורבנות שלה. אם הם נפלו אין סיבה שאנחנו לא ניפול (ואין סיבה להאמין שאנחנו לא נפלנו). הצורך להתעלות הוא לא בגלל שמישהו העז להשתמש בשורש ש.נ.א אלא בגלל ההשלכות האפשריות של הרגש הזה. אני חושב ששנאה כלפי אנשים שאתה לא מכיר עלולה לפגוע ביכולת שלך לנתח את המצב רציונלית, זה קרה לאחרים אין סיבה שזה לא יקרה לך. הנזק שהשנאה לברק1 גרם לנזק חסר תקדים למיטב הבנתי. כשדיברתי על הבעת רחמים לא רציתי להציג את זה כהתנשאות, אני לא חושב שהוא פוליטיקאי קטן, ההשפעה שלו על המציאות לא שולית ולדעתי מאד מזיקה. אבל זה שאדם עושה מעשים רעים לא הופך אותו לרע, ולדעתי לא מצדיק שנאה כלפיו. בעיני despise נשמע הרבה פחות רע, ז״א אם היית אומר שאתה בז לנתניהו לא היתה לי בעיה. בוז היא הכרעה רציונלית, שדי מסכמת את מה שאני חושב על טראמפ ונתניהו (בוז, לא שנאה). אני חושב שיש הבדל בין מה שאני מנסה להגיד (=כדאי להמנע מרגשות עזים כלפי פוליטיקאים במידת האפשר) למה שאומרים אנשי המרכז הקיצוני (=למה שלא נישב כולנו יחד מתחת לצילו של האטד ונהנה מהחום) שאף פעם לא שונאים אף אחד (אלא אם כן יש לו ברק1 בשם) בשם סולידריות מזוייפת. אין לי כוונה להגן על עמדה שאני לא מבין ושאני מפקפק בכנותה. 1 אהרון, אהוד ו/או אובאמה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |