 |
נדמה לי שיש תופעה קולקטיבית בישראל שאנו מצד אחד שמחים להצטרף אליה ומצד שני נרתעים/נמנעים מדיון רציני בה ובמקורותיה.
ההזדהות עם משפחות החטופים מלכדת רבים מאד מאד במארג הישראלי. הנטייה היא לראות זאת כישראליות חיובית ומלכדת. לי יש הרגשה שיש בזה גם יסוד של סולידריות במחנה פליטים. ישראלים רבים מאד יודעים שמשהו מסוג מה שקרה לחטופים יכול לקרות גם להם וזה יוצר הזדהות אוטומטית עם דוברי המשפחות, גם אם לא בהכרח עם מה שהם אומרים.
בהקשרים הלא נכונים, זה יכול להפוך למשהו מזוייף וצבוע כמו סיכת ההזדהות עם החטופים שיכולים לענוד אנשים שרק אתמול הצביעו נגד עסקת החטופים.
נ.ב. לפרוטוקול כדאי לציין את שמם של שני שרי הליכוד שהצביעו נגד עסקת שחרור החטופים. היו אלו שקלי ואמסלם. מעניין מה המכנה המשותף של שניהם. זה שהם לא מאד חכמים?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות