בתשובה להאייל האלמוני, 20/04/25 0:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נקלענו לתחום של הכללות מעט אמורפיות שלא בהכרח סותרות זו את זו. שוב, הגירת יהודי בריה"מ. אינספק שרוב כמעט מוחלט של המהגרים הונעו ע"י שאיפה לשפר מצבם הכלכלי. אני בספק אם אחוז אחד מהם חשב על כך שמדובר בכישלון החזון של השתלבות יהודי רוסיה במולדתם. ובכל זאת, אתה משוכנע שהרעיון השני הוא מופרך וחסר ערך? רוצה לומר, איני בהכרח חולק על מה שכתבת. אני לא חושב שזה מוציא מכלל דיון את ההערכות שלי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא כל כך מבין אותך, האם יש במישהו שנולד בגבעתיים ועבר לרמת גן שמץ של הודאה בכשלון? שלו? של הוריו? של עריית גבעתיים? של עריית רמת גן? ובמי שנולד בגבעתיים ומעולם לא עזב את גבעתיים יש שמץ של הודאה בהצלחה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה קצת מעוות את הטיעון שלי. אני לא טוען שאנשים מהגרים בגלל כישלון. כתבתי שעצם ההגירה היא הודאה בסוג מסויים של כישלון: כישלון להתקיים/להצליח במקום בו נולדת. אני כבר לא זוכר למה העניין הזה עלה או חשוב. על פניו נראה לי די מובן שאם יש דיבור על אנשים החושבים להגר מכאן מפני שאינם יכולים להשלים עם הפנים החדשות של ישראל, יש כאן עניין די עצוב של אכזבה מן החזון הציוני של הקמת מדינת יהודים שגם היתה אמורה להיות נרמול של הקיום היהודי. אם, כפי שטוענים כאן, אי אפשר להבטיח את הקיום היהודי ללא התנהגות בלתי אנושית כלפי מי שאיתרע מזלו להיות שכנך, ואם מתברר שהשנאה בין יהודים אינה כל כך שונה מן השנאה כלפי יהודים, יש בכך עניין עצוב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |