בתשובה לאריק, 16/04/25 12:44
הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם, וּבְמוֹתָם 778163
האייל הקוטב • בתשובה לאריק יום ד', 16/4/2025, 13:35
או ״אחי״ במובן זכאות לירושת המלך ״האב״ או לפחות ככזה שלא פסול להיות מלך שכן הוא אח וחלק מהשבט. לא נראה לי שהסלנג הישראלי ׳אחי׳, חופף למציאות החברתית דאז.
הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם, וּבְמוֹתָם 778165
אריק • בתשובה להאייל הקוטב יום ד', 16/4/2025, 16:15
לא ''אח שלי'' הנוכחי, אלא במובן המקראי של דמיון וקבוצת השתייכות. ''פניהם איש אל אחיו'' בכרובי המשכן, ''חוברות אשה אל אחותה'' ביריעות המשכן ו''משיקות אשה אל אחותה'' ביחזקאל. שריד לשימוש הזה קיים בביטוי ''אין לו אח ורע''.
אבל לדעתי ההקשר מטה לכוון של ידידות נפש, בהקבלה ל''אבי, אבי, רכב ישראל ופרשיו'' שהוא מאותה תקופה.
הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם, וּבְמוֹתָם 778170
האייל הקוטב • בתשובה לאריק יום ה', 17/4/2025, 1:37
רב הפרשנויות גם מגיעות למסקנה שזאת אהבה המבטאת אחווה חברתית בדומה ליעקב האומר לרועים שהוא פוגש במרעה: ״אַחַי, מֵאַיִן אַתֶּם" למרות שהם היו זרים לו משפחתית ולא אחווה אישית רומנטית או מינית.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש והצהרת נגישות © כל הזכויות שמורות