 |
אני הבקעתי שער עצמי אם השתמשתי בתאור פרוייקטים מופרעים. הבעיה לא היתה בפרוייקטים עצמם, אלא בכך שהגרמנים כמעט לא עשו חישובים כלכליים ומנהלתיים. התוצאה הייתה שהוורמאכט השתמש במגוון גדול מאד של כלי נשק שהצריכו מבחר רחב מאד של חימושים וחלפים, ללא שום סטנדרטיזציה והעמיסו עומס כבד מאד על מערכת האספקה שלרוב לא עמדה בדרישות ובצרכים. ראה למשל הכיס הגרמני הנצור הסטלינגרד שנאלץ להיכנע משום שהלופטוואפה לא הצליח לתספק אותו. בעה"ב, לעומת זאת, למרות מלחמת הצוללות שנמשכה שנתיים, הצליחו לשנע משאבים ונשק בכמויות אדירות על פני מרחקים טרנס-יבשתיים. לגרמנים היו הישגים רבים בתחום הניהול והייצור, אבל העדר התכנון, הבקרה והסטנדרטיזציה, הלכו וכרסמו במערך הייצור הגרמני עד אשר צמצום השטח והמתקפה האוירית האיסטרטגית החל מסוף 1944 הכריעו אותו. עובדה מעניינת בהקשר זה היתה שהיטלר ידע שהמלחמה אינה פופולרית בשכבות רחבות של העם הגרמני ומנע במידה רבה גזירות וקיצוב במגזר האזרחי וגם בזבז כספים רבים על הקצבות ומענקים לגנרלים, פוליטיקאים, משרדים ופרוייקטים מיותרים. התוצאה היתה שבעוד בעה"ב החזיקו צבאות שבעים ומצויידים ואף תקצבו את הצבא האדום, הוורמאכט לא היה מצוייד היטב ועסק ללא הרף בשוד וביזה של האוכלוביה האזרחית.
|
 |