בתשובה לשוקי שמאל, 05/03/25 18:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בעניין הפלשתינאים ההבדל הקטן בינינו הוא שאתה "לא טוען שאף פלשתינאי, בשום מקום וזמן לא נפגע מן המנטליות הכנופייתית של העם הפלשתינאי" ואני לא טוען שכל פלשתינאי, בכל מקום וזמן נפגע מן המנטליות הכנופייתית של העם הפלשתינאי". ברור שיש גם פלשתינאים מרוצים, השאלה היא עד כמה הם מייצגים את המצב; תאור חייו של הפלשתינאי המצוי כאידיליה בה הוא פטור מכל החובות, חי מתמיכה נדיבה ויכול להגר בכל רגע שמתחשק לו (וראה את שאלתו של אריק אליך כאילו היא מופנית גם ממני) מתאים אולי לבחור בישיבת פוניבז' אך הרבה פחות לפלשתינאי ממוצע - לפחות בתפיסת המציאות שלי. כמה ישראלים היו מוכנים להתחלף עם פלשתינאי ממוצע? ומה לגבי השאלה ההפוכה? אשר לטראמפ, אולי הנסיגה המהירה מכמה מההחלטות המטומטמות מעידה על כך שמישהו עדיין מסוגל למשוך בדש מעילו (כרגע נראה שהמישהו הזה הוא wall street וכמה שופטים, אבל העיקר הוא עצם קיומו). נחיה ונראה, כפי שאומרים האופטימים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תוספת לא ממש שייכת לעניין טראמפ: לנו יש את גדעון סער, בעוד הקנדים נאלצים להסתפק ב Melanie Joly. ___________ (ואני מתכוון כמובן אך ורק לנועם ההליכות, להיגיון, ולכושר ההתבטאות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתם מתווכחים עם האיש הלא נכון. אני לא בנחמין-גביר או משהו בסביבה. אני לא מנסה להמציא גן עדן פלשתיני. לא במקרה הזכרתי את יובל נח הררי. אנו מדברים על יישויות חברתיות הקיימות בעולם הפוליטי ולעתים עצם קיומן מעורר שאלות. אני מדבר על העם הפלשתינאי להבדיל מן הפרטים המהוים אותו. העם הפלשתינאי שרוי באופן היסטורי בפאזת הילדות כאשר הוא מוצג בעיקר כקורבן הנטול כל אחריות להחלטותיו ומעשיו. התפיסה הזו אינה תלושה מן המציאות. ברוב, ההחלטות והמעשים הפלשתינאיים, איש לא שאל את הפרט הפלשתינאי לדעתו. וזהו עוד היבט של פאזת הילדות. אני מבין כמו כל אחד אחר ויותר מרבים אחרים, את הקושי הגדול בהגירה. אתה הופך עצמך לפליט הנתון לחסדי זרים במקום שאינך יודע את שפתו ואינך חלק מן המארג החברתי המקיים אותו. בפרט זה קשה לאנשים מבוגרים שיש להם אחריות לפרנסת משפחותיהם. ולכן: א. היו אלו אנשי הימין שעוד לפני המשיח הכתום בשר ודם, שמו יהבם על ימות המשיח של הגירה מרצון מעזה. ואכן הם הצביעו על הגירה של אלפים, אולי עשרות אלפים, מן הרצועה החוצה, שהתקיימה בפועל. ב. בפועל, איש לא מנע בכוח את ההגירה הזו. מה שמנע ממנה להפוך לאקסודוס היה כנראה שאין כל כך לאן להגר. זה ככל הנראה לא ממש השתנה בגלל הקשקושים של טראמפ. ג. מיליון יהודי רוסיה שהיגרו לכאן במאה הקודמת, לא עשו זאת בגלל קרבתם לרוח ישראל סבא או בגלל זהותם היהודית וכל שאר ההבלים ששוטי הימין מספרים לעצמם, הם עשו זאת מפני שבישראל הממסדית היו גורמים, שמסיבותיהם שלהם, הזמינו אותם והבטיחו לסייע כלכלית בקליטתם כאן. ד. "תכניתו" של טראמפ להגירת עזתים אינה אלא פתפותי ביצים. טראמפ הרי לא טרח לסדר למאות אלפי האימיגרנטים המשוערים, מקלט מדיני וכלכלי שיקלוט אותם. ע"פ דרכו, הוא גם לא הבטיח לממן זאת. שומכלום לא יצא מן ההבלים האלו והאידיוטים של הימין יתנחלו בעזה הרבה לפני שהטרנספר מעזה יתחיל. ה. מה שנאחזתי בו הוא שהטפשות של טראמפ וחסידיו צמחה על קרקע של הבנה שאי אפשר להתקדם לשומקום עם הפלשתינאים מפני שהם סוג של פוני עם טריק אחד: טרור ואלימות. ו. צריך להזכיר שדוקא אצל הפלשתינאים יש היום הנהגה פוליטית האומרת לעמה שהאלימות אינה פיתרון. אלא שההנהגה הזו אינה מצליחה לבסס תמיכה ציבורית גורפת, כפי שמעידה העובדה שאינה מעמידה עצמה לבחירה. את האשמה למצב הזה אני מחלק שווה בשווה בין המנטליות הקבוצתית הערבית-פלשתינאית לבין ממשלת הבלהות של ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"איש לא שאל את הפרט הפלשתינאי לדעתו" הבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית (2006) [ויקיפדיה] ואם צריך להזכיר, גם אחרי השנה האחרונה החמאס פופולארי בגדה המערבית - ושם ראו את חורבן עזה דרך המצלמות של אל ג'זירה, לא של קושמרו. למה הפלשתינאים דפוקים? כי הם דפוקים - וזאת אינה טאוטולוגיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שיש קשר בין מה שכתבת בסעיף ב׳ לבין המציאות בה צריך לחיות העזתי. גם כשיש לעזתי לאן להגר ויש מדינה שמוכנה לקלוט אותו (בד״כ עקב איזו תוספת שוחד לכיס של פקיד או שומר גבול זה או אחר), החמאס הוא עוד מחסום (ובעזה, אפילו היום, החמאס הוא השלטון) שמשתמש בכוח כדי למנוע הגירה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |