בתשובה לunknown, 16/02/25 4:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"כהערה כללית לגבי המחקר בקישור..." אתה מתכוון לקישור מויקיפדיה כאן? לא נכנסתי לפרטים, בהחלט יכול להיות שאתה צודק (מה שמגדיל את אי ההבנה שלי בקשר למקום הגבוה בו ארה"ב נמצאת). "בעצם, הכלכלה של המדינה היא די חדגונית, ולא ממש מהווה פלטפורמה ראויה למוביליות כזו או אחרת" - אני לא חושב שזה נכון, למיטב הבנתי יש כלכלות שהצליחו לצמוח מכלכלות עניות לעשירות בעזרת השקעה במוביליות חברתית (קוריאה, סינגפור, ישראל) גם בלי יותר מידי משאבים. "במדינות שהן יחסית עשירות וגם יחסית הומוגניות, כנראה שיש לעשירים יותר נכונות לחלוק את עושרם..." אולי (מן הסתם זה גם פקטור של דת וערכים) אבל זה נתינה לצדקה ולא השקעה במוביליות חברתית. "...במדינות עשירות ופחות הומוגניות..." אני לא חושב שההומוגניות לשמה בהכרח משחקת במשחק הזה. ז"א, במדינה שיש בה ערכים של בידול אתני, בוודאי שאנשים במחזיקים בערכים האלה לא ירצו להשקיע במוביליות חברתית של אנשים מאתנוס שונה (למשל, הודו). במדינה בה עולם הערכים הוא של קואליציה של קהילות/שבטים/שטעטלים שמזחקות משחק סכום אפס ביניהם אנשים ירצו להשקיע בשבט שלהם לפני שבטים אחרים (נראה לי שעל זה מדבר אביב בקשר לישראל). במילים אחרות, זה נכון בתלות בעולם הערכים הנהוג במדינה עליה אנחנו מדברים. אני חושב שאי ההשקעה של האמריקאים במוביליות חברתית נובע מסיבות אחרות (שילוב של עולם ערכים אינדיבידואליסטי בו אדם לאדם זאת וכל המשחקים הם משחקי סכום אפס ועולם ערכים דתי בו אלוהים גומל לצדיקים במהלך חייהם בעזרת מזומנים). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה הקישור שהתכוונתי אליו. דיברתי על מדינות עניות בד״כ. יכול להיות שקוריאה, סינגפור וישראל הן דוגמאות למדינות שהיו עניות והצליחו להפוך לעשירות באמצעות השקעה במוביליות חברתית. לא ניסיתי לטעון שמקרים כאלה לא קיימים, אלא שבמצב נתון בו מדינה היא ענייה, אז כנראה שאין בנמצא יותר מדי אופציות תעסוקתיות שיאפשרו מוביליות (לא נראה לי שבניקרגוואה או וייטנאם יש הרבה חברות הייטק). כשדיברתי על נכונות של עשירים לחלוק את עושרם לא כיוונתי לנתינה לצדקה, אלא לבעיקר עד כמה מדיניות ממשלתית שנוטה שמאלה מבחינה כלכלית (מיסוי גבוה בעבור תשתיות ושירותים ציבוריים ברמה גבוהה יותר) תצליח להיות דומיננטית ומקובלת על חלקים מספיק גדולים בציבור (או על חלקים קטנים ומשפיעים - עשירים). לגבי הנקודה הרביעית - תוספות מעניינות. יכול להיות שאתה צודק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשירים שתורמים למשל מלגות לסטודנטים מעוטי יכולת משפיעים - יש לקוות - על מוביליות חברתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי יותר סקאלאבילי - בישראל שכר הלימוד באוניברסיטאות מובילות נמוך להפתיע (כרבע) מהמקבילות בארה"ב למשל. זה נראה לי הרבה יותר משפיע מכמה עשירים שישפיעו על 2 אחוז מהסטודנטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגדול אתה צודק אבל סטודנטים רבים בארה"ב מקבלים מלגות שחלק לא מבוטל מהן ממומן ע"י אגודות של ידידי אוניברסיטאות (שרובם בוגרי אותן אוניברסיטאות) כך שמדובר על הרבה יותר משני אחוז מסטודנטים. גם סבסוד ממלכתי של ההשכלה הגבוהה תלוי ברמה הכלכלית של המדינה, כך שהעשירים תורמים גם לזה דרך המיסים שהם משלמים, לפחות באותן מדינות בהן הם משלמים מיסים גבוהים, הסקנדינביות למשל. בארה"ב זה יכול להתבטא בהלוואות נוחות (יחסית, אני מכיר את הטענות נגד אבל רובן לא ממש שייך ל STEM שהוא החלק המעניין לצורך פתיל זה) ואם יש נשיא חביב לפעמים הן הופכות למתנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרושם הכללי שקיבלתי מארה''ב, גם משיחות עם אנשים, שהרוב הגדול של הסטודנטים לא מקבל מלגות ובעקרון מי שרוצה ללמוד תואר ראשון מאוניברסיטה טובה צריך להוציא לפחות מאה אלף דולר, לפעמים מאה וחמישים. מן הידועות שחלק מהם עושים זאת על ידי הלוואות ארוכות טווח, שלוקח להם עשורים להחזיר. וחלק משמעותי אחר מהם עושים זאת עם כסף מהבית, שזה הכי אנטי-מוביליות. אגב, למי שיש כסף כזה גם ללימודי תיכון ויסודי, יש בתי ספר פרטיים שיתנו תמורה טובה עבור כסף טוב. כשהייתי ברילוקיישן והיו לי הרבה שיחות עם ישראלים על מחירים, תמיד כולם מדגישים כמה זול לקנות שם רכב ולתדלק אותו (שזה נכון). אבל הטיעון הנגדי היה שחינוך טוב עולה כמעט כמו דירה (של אז) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |