|
||||
|
||||
הממשלה הזו איתנו כבר יותר משנתיים, ואני לא רואה בחירות באופק. אולי אחרי גמר עסקת החטופים (מרץ) יתחילו לדבר שוב. אבל גם אם תמלא את ימיה נותרו לממשלה הו כשנה וחצי עד פתיחת עונת הבחירות. נתניהו לא ירצה את בן גביר בממשלה לקראת עונת הבחירות. יש לו את סער, וסער הוא קלף בטוח כי אין לו אלקטורט ובלי להיות בקואליציה הוא מתאיין. לכן אני מנחש שבן גביר לא חוזר לקואליציה. סמוטריץ' גם בספק על אחוז החסימה בסקרים אז גם הוא צריך את הקואליציה. לבן גביר דווקא נוח אלקטורלית לא להיות בקואליציה. לכן ההימור שלי שעד הבחירות הרכב הקואליציה לא ישתנה. בהסתכלות הליוצנטרית הכל מסתדר לנתניהו. משך את המלחמה, לא הקים ועדת חקירה ממלכתית, ריצה את טראמפ, היום שאחרי בעזה נראה בדיוק כמו היום שלפני (מינוס הבניינים), והכי חשוב- יש לו קואליציה יציבה. |
|
||||
|
||||
יש פה תהליך של כמה שנים בו אנרגיה הולכת ונצברת סביב מהלך מפחיד של שינוי שיטת משטר. אני לא מבין מאיפה אתה מגייס את הוודאות/אופטימיות שכל זה יגמר באנטי קליימקס של ״טוב, אזל הזמן, אז הולכים לבחירות״. יש עדיין מהלכים, לגמרי אפשריים, של מימוש ההפיכה המשפטית, החלפת הפיקוד הצה״לי באנשים מטעם ואחר כך גם יתחילו לטפל בחוקי המשחק של הבחירות. אני לא מצליח לדמיין תסריט בו הממשלה הזאת ״will go gentle into that good night״. ככל שיהיה יותר ברור לביבי וחבריו שהם מאבדים את השלטו/רוב, כך הם יעזו לעשות יותר את הדברים שהם לא העזו לעשות עד כה (ולכן דרכו חזרה של בן גביר היא לגמרי בגדר האפשרי). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |