 |
קראתי לפני 5 שנים בערך ולכן יתכן שאני ממש לא זוכר.
אבל אאז"ן סטונר הוא אדם השקוע בעולמו הספרותי וזה מה שמעניין אותו. הוא עובד כפרופסור לספרות באחת המכללות הנחשבות. זה אמור לתת לו % גבוהים של שביעות רצון ומימוש עצמי.
נכון שבשלב כלשהו הוא מאבד את הסיכוי להיות דיקאן בגלל סכסוך עם סטודנט ורומן עם קולגה צעירה. בצעד צפוי מבחינת אישיותו הוא מוותר על הסיכוי לאושר אישי תמורת המשך הקריירה המקצועית שלו. ברמה המקצועית, ה"אסון" שלו הוא שלא הגיע לפסגה, אבל ברור שזה לא משהו כזה מיוחד.
מה שמפתיע בודאי אותנו כקוראים זו האדישות היחסית בה הוא מקבל את חוסר האושר האישי שלו. אבל מבחינתו, צריך לזכור, שהמשך עבודתו כמורה לספרות הוא הדבר החשוב ביותר. העובדה שלא הצליח לקיים קשר אישי טוב עם בתו בודאי מצערת אותו. אבל בהגינות צריך לומר שמסקנתו כי חייה המאכזבים של בתו, אינם ברובם באשמתו הישירה, היא סבירה.
וכאן אנו מגיעים לשאלה שאין לה תשובה פשוטה, האם רוב האנשים מאושרים בחייהם יותר מן הפרופ' סטונר? אני מניח כי תשובתך היא, בודאי. אני חושב שחז"ל כיוונו לעניין זה באמרם "אֵין אָדָם יוֹצֵא מִן הָעוֹלָם וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ" (קהלת רבה).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש