|
||||
|
||||
אני חושב ששיטת הניתוח שלך לא טובה. סוג של wishful thinking ברוורס. כל מה שאתה צריך לעשות זה לחזור אחורה לרגע של הסכמי אוסלו. באותו זמן, הרבה מאד אנשים (גם נבונים) סברו שהעניינים עלו על מסלול חיובי. אם אתה יכול לקבל דעה זו כנקודת מוצא, מה שאתה צריך להסביר הוא מדוע התהליך נכשל ולא מדוע הוא בלתי אפשרי. זה סביר להסיק שהתהליך אפשרי, אבל יש דברים שמכשילים אותו. בחוג בנבנישתי, בני מוריס, עמרי בהם יש כמה הסברים. א. סיבות גאוגרפיות-סביבתיות המונעות חלוקה טריטוריאלית בין הים לנהר. ב. ההתיישבות באיו"ש יצרה מצב בלתי הפיך. כ. שני הצדדים אינם מסוגלים להתייחס לשאיפות לאומיות של הצד השני כלגיטימיות. למשל בישראל נוצר סוג של "Herrenvolk democracy" שאינו יכול לראות בצד השני כבעל זכויות שוות. אם רוצים להתקדם חייבים למצוא דרך להתגבר על המכשולים האלו. זה בטח לא טריביאלי, אבל גם לומר שהכל חסר סיכוי וחבל"ז. זה סוג של לטמון את הראש בקרקע. |
|
||||
|
||||
אתה מניח שיש פתרון לבעיה ושחייבים למצוא דרך להתגבר על המכשולים. לעומת זאת אני לא מניח שאין פתרון לבעיה. רק אמרתי שאני לא מכיר פתרון (שמשכנע אותי בכך שהוא מוצלח) לבעיה. אני לא בטוח שאני הוא זה שצורת המחשבה שלו מבוססת על wishful thinking (ברוורס או שלא ברוורס) או שטומן את ראשו בקרקע כשהמציאות קצת (או הרבה) מתנגשת עם הרצונות. ההנחה שלך (יש פתרון ורק צריך למצוא אותו) דורשת קפיצה אמונית בעוד האמירה שלי (אני לא מכיר פתרון שמשכנע אותי במוצלחותו) היא אמירה די צנועה. לגבי ההסברים למה נכשל, איך ומתי, אפשר לספק עוד רשימה ארוכה כאלטרנטיבות לא׳, ב׳ וכ׳ שסיפקת, אבל אני מעדיף לא להמשיך להשתתף בתת דיון הזה. לא כי הוא לא יכול להיות מעניין, אלא כי הוא כרגע (בניגוד לפעם) מאוד לא מעניין אותי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |