 |
א. עם סין צריך להזהר. בזמנו, התלהבתי מאד מניהול מגפת הקורונה אצלם. אח"כ, התברר שהם רמאים לא קטנים והדיווחים שלהם מאוד מבוקרים. (למשל הם חישבו תמותה מקורונה רק לפי מתים שאובחנו בבתי החולים ולא בדקו את כל המתים).
ב. התכווצות האוכלוסיה היא אכן תופעה מעניינת שלא נחקרה הרבה. אני נזכר באנקטודה על כך שהמצאת המכוניות נחשבה כהמצאה אקולוגית שתפתור את בעיית הפרשות הסוסים ברחובות. בכל מקרה אני חושב שעדיף לחקור אותה ביפן. שם, אם יש צנזורה, היא עצמית.
ג. התכווצות האוכלוסיה צופנת בחובה סכנות לא מעטות. לא הקטנה שבהן היא הצורך להתרחק משלטון ליברלי לעבר שלטון ריכוזי יותר. ללא שלטון כזה, כוחות השוק עשויים לנסות לאזן את הנזקים באמצעות הגירה. כך יבוטלו גם היתרונות של ההתכווצות וגם יוגבר אי השקט החברתי. יפן למשל מתמודדת עם נזקים משמעותיים של הזדקנות האוכלוסיה מבלי שהסדר החברתי מתערער, מכיוון שאין לה אוכלוסיות מהגרים. יש שם קהילת מהגרים קוריאנים. הקוריאנים גם לא בולטים חיצונית וחברתית וגם סובלים מאפלייה סמוייה ופחות סמוייה, הגורמת לרבים מהם לחזור לקוריאה (הדר').
ד. בסין עצמה השפעות ההתכווצות מאד מעוותות. מצד אחד חוסר איזון בין המינים ורמאות ושחיתות נפוצה. מתברר שסינים רבים שעדיין אינם בני 50, נולדו לפני שנות ה-60. מהצד השני התכווצות האוכלוסיה אינה משמעותית מספיק כדי שיהיו לה השפעות כלכליות. גם בעיות האקטואריה של הפנסיה הן מזעריות בגלל הניהול הריכוזי של העניין. מאחר והמדינה כופה "ביטוחי חובה" על כל האוכלוסיה, לא נוצרים כיסים שבהם כוחות השוק הותירו מבוגרים מתחת לקו הרעב ושירותי הבריאות אינם "מופרזים" או יקרים מדי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות