בתשובה להפונז, 05/12/24 9:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אוי ויי זמיר. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רק להבהרה - הייתי כותב אותו דבר גם אם זה היה בויינט או כל ערוץ חדשות ראשי אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נבוא לקראתך בטיעונים לעונש. בכל זאת, אתה לא עם ׳הארץ׳ להכעיס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרמטר שלי להידד היה הכבוד של האיילים בערוץ תקשורת ראשי. לו הפרמטר היה פוליטי - כמו שניכר שהנחת בתגובתך - היה צריך להוסיף להם כסף וכח, וכאלה כידוע לא קיבלו הכותבים המכובדים. טוב, יש להם לאן לשאוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנחתך לעניין הנחתי אינה מונחת נכונה ובטעות יסודה. מה עניין שמיטה להר סיני? מה עניין עיתון ׳הארץ׳ לרצף הפוליטי הישראלי? תרשה לי להניח שלא הנחת נכון, שכן עיתון ׳הארץ׳ הוא לא עיתון פוליטי, וכל טענה הקושרת קשר בינו לבין השמאל היא טענה שוות ערך לעוד מאמר מערכת מתיש על ביבי. עיתון ׳הארץ׳ הוא עיתון שחי על מהות הפרובוקציה החברתית ובוודאי שלא הפוליטית. ׳הארץ׳ לא מייצג את השמאל, וגם אם יצהירו זאת בכל עמוד, הרי שזאת הצהרת שווא. ׳הארץ׳ הוא פרובוקטור שמאז ׳חדשות׳ הלך לעולמו הוא מנסה להיכנס לנעליו ללא הצלחה. מה שכן, יש להודות כי האיורים של בידרמן הם פוליטיים עם נטייה לשמאל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה דווקא מעניין. יש לי הרבה תלונות על עיתון הארץ, רמת הכותבים והכתבות, וכן הלאה. ולא שמתי לב שפרובוקציה היא אחד מעמודי התווך שלו. ז"א - גדעון לוי הוא פרובוקטור מעצבן גם בעיני, אבל אני כבר שנים לא קורא אותו והוא לא נראה לי מייצג. אם כבר - רוב הכתבים לא מספיק מעניינים או מפתיעים כדי להיחשב פרובוקטורים. אני אפילו אסכים שהוא לא מייצג את השמאל (יש דבר כזה עדיין? לא מספיק כדי לפרנס עיתון נראה לי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שיש שם הרבה כותבים בזכות ולא בחסד, אבל כתיבתם והמסר העולה מכתיבה זו, מנסה לרצות בסופו של דף את רוח העורך ואת הצוותים שאיתו. הם מאוד ערים לתגובות ורואים בהם מעין ברומטר לאווירה הכללית. ומכאן שכל כתיבה היא מעין הצהרת נאמנות שאינה יכולה שלא להפתיע למעט הפרובוקציה מאחורי הכותרת או כותרת המשנה. לא מן הנמנע שיש חלק בהם שכותבים בין השורות וכותרת הקליקבייט מיועדת רק כדי לרצות את ההמונים ואת העורכים. לי לפחות קשה להשתחרר מאווירת הפרובוקציה העיתונאית השולטת המבקשת מכולם לאחד שורות גם אם הם כותבים בין השורות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדוגמא : ׳לג׳ו ביידן נשבר הזין, זה הכל. פעם אחת גם לו מותר׳ . זה לא ׳הארץ׳. זה ׳חדשות׳ או ליתר דיוק ׳כל העיר׳ הירושלמי. טוב נו, שיהיה. העיקר שיהיה ברווז צלוי בכשרות בית יוסף לשבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכתבה הזו דוקא מתארת היטב את תחושתי הפנימית בענין. וטוב שמישהו - מהכתבים המצטיינים של בארץ - כותב אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדיין 1ֿ זה גם מחזק את טענתי שהגרסה האינטרנטית של ׳הארץ׳, היא הגירסא הסחבקית, הגלובלית, המשוחררת והצעירה שמייצגת את האלטר אגו של שוקן בדמות העיר/חדשות ז״ל ואילו הגרסא המודפסת היא הגרסא הארצית והמאופקת והשמרנית. ולכן אפשר לרקוד על כמה קהלים. החטייארים ישארו עם המודפסת והצעירים יגלשו באינטרנט. 1 בהנחה שהיום - 2024 - הגרסא המודפסת שונה מגרסת האינטרנט. "הארץ" שלנו – "הארץ" שלהם - https://www.the7eye.org.il/69739 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המדור של אלון עידן מופיע במוסף המודפס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, טעיתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבה יפה ואני די מסכים, אבל אני לא מסכים כללית על הצטיינותו של עידן. לפעמים מצליח לו, בדרך כלל לא: השטאנץ שלו הוא לקחת איזה ביטוי פופולרי בתקשורת, ואז לבנות עליו תילי תילים לא משכנעים של איך הביטוי הזה מוכיח כמה שכולם עלובים, ורק הוא מעל כל זה. וכמעט תמיד הוא גומר את המאמר בזה שהוא משתמש בעצמו באותו ביטוי, וזו בדיחה בסדר להשתמש בה פעם בשנה, אבל בשלושה מארבעה טורים זה כבר מכני מדי. דוגמה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני מסכים שהסיומת שלו היא החלק החלש ומכני יותר. ב. אני אוהב דוקא את הכתבות הפחות פוליטיות שלו, ואת זה שהוא מפרק את השפה ושם דגש על משהו לשוני ומגיע מזה לנקודת מבט לא טריויאלית. אני בכלל לא קראתי או הרגשתי את ענין ה'כולם עלובים והוא מעל זה'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסחת בול את מה שאני לא סובל בכתיבה של אלון עידן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשרוצים לראות מהי האידאולוגיה של עיתון, עמוד המאמרים הוא אחד המקומות האחרונים שבו צריכים להסתכל. צריכים לראות קודם את עמודי החדשות. אפשר לראות ספקטרום ברור של, לדוגמה, מקור ראשון וישראל היום בימין, מעריב ו־ynet במרכז והארץ בשמאל. ר’ גם סקירת עיתונות (שערי עיתונים בכל יום וסקירת עיתונות שבועית) באתר העין השביעית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ע.שוקן הוא הפרובוקטור הגדול מכולם. אני אפילו מזהה את הגירסא האינטרנטית של הארץ ואת הגרסא האנגלית כניסיון להשחיל את ׳חדשות׳ - אותו הוא טיפח ואליו הוא מתגעגע עד עצם היום הזה - אל תוך הסוס שלא יוחלף לעולם- ל ‘הארץ׳. מאמרי המערכת, הדעה השלטת ברוב המאמרים הן של המערכת והן של דעות האחרים, כותרות הקליקבייט, האובססיה לתמונות נתניהו שמופיעות בכל יום, האווירה המלחמתית-מתגוננת שאין אפשרות לטעות בה, הן לא שייכות לאדיאולגיות הפוליטיות, אלא בעיקר לחברתיות המתלהמות עד כדי מלחמת חורמה. אז אמנם גרסת העיתון מזכירה שמאל ישן, אבל זה רק בתלבושת הישנה, מבפנים הכל פרובוקציה. אם כבר, זאת החלוקה הנכונה בהנתן ההנחה שאין לשמאל עיתון ראוי משל עצמו מפאת גודלו. אם כן זאת החלוקה : ידיעות זה מרכז עם נטיות מובהקות לשמאל מעריב מרכז עם נטיות ימינה ישראל היום ומקור ראשון ימין רך עם נטיות למרכז. הארץ כדוגמת המודיע - פרובוקציה חברתית חילונית מתקדמת מול פרובוקציה דתית פרמיטיבית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |