בתשובה לאריק, 03/12/24 10:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא לגמרי ברור לי: האם אתה שואל מה ההבדל בין תאונות דרכים לחיים באזורי סיכון? אם אלה שחיים באזורי סיכון חיים עם "חשש [ה]תמידי מה big one" אתה עונה בעצמך על זה. אני בטוח שאלה שגרו בקריית שמונה פחדו יותר מ"קטיושה" (כך זה נקרא פעם) מאשר מתאונת דרכים בדרך לתל-אביב, ואני מסופק אם הסטטיסטיקה הצדיקה את זה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, האם מי שחי תחת הר הגעש (קטיושות, טורנדו) 40 שנה מפחד מהם פחות, עד כדי השוואה לפחד מתאונות דרכים, שמתקבלות על ידי רוב הציבור כנתון סטטיסטי שאינו נוגע לחייהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרי געש מתפרצים רק לעתים רחוקות, ואף אחד לא גר באזור הסכנה ליד אלה מהם שפעילים תדיר. גם סופות למיניהן פוגעות באותו אזור רק מדי כמה שנים, ואלה שגרים תחת הפגזות ממושכות אף הם לא חיים כך לאורך כל חייהם אלא בתקופות שבאות והולכות. תאונות דרכים הן משהו אחר. מכל מקום הנקודה שלי, לפחות בפתיל הזה, היא שאלת האשליה (שהיא למעשה לא לגמרי אשליה) שיש לך שליטה מסוימת על הסיכון. לי, למשל, הסטטיסטיקה על הולכי רגל שנדרסים כמעט לא מזיזה, כי אני בהחלט שולט בסיכון שלי בחציה. ה''כמעט'' הוא בגלל אותם מקרים נדירים יחסית שרכב עולה על המדרכה ודורס מישהו, וכד'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקרה נדיר כזה קרה במדרכה ליד החנייה בבניין שגרתי בו לפני כעשור. זכיתי לקארמה טובה0 בכך שהמכונית שלי - שכבר הוחלפה והיתה מועמדת למכירה - חנתה על הכביש לפני המדרכה, והרכב הסוטה פגע קודם בפינה הקדמית שלה ומעך אותה, לפני שהמשיך למדרכה ופצע הולכת רגל. אני די משוכנע שהמכונית שלי ספגה חלק מהאנרגיה שלו1 ובכך הקטינה את עוצמת הפגיעה בהולכת הרגל. 0 שימוש שגוי במונח, בהחלט. 1 זה רחוב צר יחסית שמתעקל שם, ולכן המהירות לא היתה מאד גדולה. הנהג "לא לקח את הסיבוב". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היכרתי (הכרות שטחית) מישהי שנדרסה למוות על המדרכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני, אבל עם היכרות משמעותית. אגב עניינים כאלו, פעמיים בשנים האחרונות התווכחה איתי בלהט מישהי על טענתי לסיכויים נמוכים לדבר מה. באחד מהם טענתי לבטיחותה של ההתניידות באמצעות מטוס לעומת מכונית. בדיעבד הייתי צריך לזכור שהיא התאלמנה בגיל צעיר ולחשוד בלהט. מקרה אחר היה באשר לטענתי לשיעורי האונס הנמוכים בישראל. גם כאן, ולא רחוק מהמקום בו ניהלנו את הוויכוח. חבל שחיכיתי כל כך הרבה זמן עד שהפנמתי את כל הציוויים שלימדנו סיפורם של שבעת החוטאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקרים האלה מתחילים להדאיג אותי. ואסוציאציה חופשית: "אחד הדברים הכי טפשיים שאני חוזר ואומר לעצמי הוא שאני חייב להפסיק לדבר אל עצמי" (מהגיגי הרשכ"ג, עוד לפניי שהתחרש סופית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תשכח גם את תגובה 774643. אוסיף ששמעתי תהיות אלו עוד הרבה קודם לכן מפי איילה או שתיים שפגשו בי1. זו אחת הסיבות בשלהן הגעתי לאירוע המתואר בדיון 3734. חשבתי שהימצאות שנינו באותו המקום באותו הזמן תאפשר לנו להוכיח, לפחות לעצמנו, שמדובר בשתי ישויות פיזיקליות נבדלות. רק לאחר מכן נזכרתי שזה בדיוק מה שמפריך טענה זו, כך שסימן השאלה בעינו עומד. 1 אולי בשביל הסיכוי להסתופף בהילתך |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות הוכחת שאנחנו לא פרמיונים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |