 |
|
 |
||
|
||||
 |
סליחה? מה בדיוק לא שמעתי? תאר לעצמך שאיזה יהודי שעוזב את בריה"מ אומר לרוסי שנשאר שם: הכל כאן אבוד. לא תצליחו לשנות כלום. הדרך היחידה היא להגר מכאן. והרוסי עונה לו: אין לי לאן ללכת ואני מאמין שאיני מסוגל לחיות ברוסיה כפי שהיא. בין אם אצליח לשנות משהו ובין אם לא, אני חש שמחובתי להתנגד למה שקורה כאן. מה פספסתי? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
״הדרך היחידה היא להגר מכאן״ זה לא מה שאמרתי. אמרתי שלהעביר ביקורת על היהודי שבורח מרוסיה של פוטין ולהציע לו כאלטרנטיבה להשאר ולהתנגד באופן פאסיבי למשטר של פוטין, נשמע (אישית, לאותו יהודי, שמעדיף לבחור את המלחמות שבהן אפשר לנצח) כמו בזבוז של חיים. אותו יהודי ענה ״תודה, אבל לא תודה״ להצעה שבעיניו היא לא מושכת במיוחד. הסיבה העיקרית שהביאה אותי לשבר אליו הגעתי היא לא חוסר האמון שיש לי בשלטון ה-64. אם רק שם הייתי רואה את הבעיה, היתה נשארת בי תקווה שיכול להיות יותר טוב. הסיבה העיקרית שהביאה אותי לשבר אליו הגעתי היא חוסר האמון שיש לי באלטרנטיבה לשלטון ה-64. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא מעודכן: 67. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד 120. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לך: סתאאם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |