בתשובה להפונז, 07/11/24 10:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אולי אני מתעצל בלנסות להסביר בצורה ברורה וחדה למה הסאטירה של ׳ארץ נהדרת׳ לא בועטת כמו הסאטירה של ׳היהודים באים׳, ואם היא כבר בועטת, אז זה תמיד לכיוון של השער של קבוצתם. אולי זאת הרמה הנמוכה של השחקנים, אולי זאת הפלטפורמה המסחרית וזהותם הפוליטית חברתית של בעלי הערוץ ואולי אני בכלל רואה צל חיות כחיות. כך או כך, אנטיגוניזם כזה כלפי תוכנית בורקס מלאת כולסטרול, טרם חזיתי בעשורים האחרונים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בעולם רגיל קטע כמו זה שקישרתי אליו היה מהפך קרביים1. בעולם הדיסטופי שאנחנו מתנרמלים אליו, המציאות כל כך איומה שקשה כבר להתעלות עליה בסאטירה בועטת2. "היהודים באים" מכוונת בדרך כלל יותר רחוק אחורה בזמן, ולכן אולי אומרת דברים יותר חזקים מאשר תגובה לכותרות יום אתמול. 1 תרתי משמע. 2 מישהו כתב השבוע שהסאטירה באמריקה לא יכולה להתעלות על נשיא שאומר שהמהגרים המקסיקניים באו לאכול את הכלבים והחתולים של אזרחי ארה"ב הפטריוטיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. סאטירות לרוב לא עובדות בלשכנע את הצד השני אלא בלעזור לצד שלך לצחוק על הסיטואציה והצד השני. 2. אני לא חושב שארץ נהדרת והיהודים באים זה באמת אותו ג'אנר של סאטירה. ההשוואה ביניהן היא לא כל כך הוגנת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני יכול לציין שלפחות אצלי, סאטירה חדה ובועטת, כזאת שיכולה לקפל אותי או להוריד לי כאפה מצלצלת, יש ביכולתה לשנות אצלי עמדות. בעוד שהסבר רציונלי -שניתן להעמיד מולו הסבר מקביל או נוסף - לא מצליח לעשות זאת. אולי כי סאטירה אינה ניתנת להפרכה גם אם היא תופרך בעוד שנימוק רציונלי ניתן להפרכה בעוד נימוק רציונלי. מצד שני סאטירה זולה ושטחית מצליחה לשכנע אותי לדבוק בעמדותיי ולא לשנותן. 2. מה ההבדל המהותי בין הסוגות? בשניהם המערכונים המצולמים הם ליבת התוכנית. בעוד ששולחן הלייב, הוא החלק המגשר בין המערכונים. וד״נ- מה היא אותה חוסר הוגנות אותה אתה מציין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אולי היא מצליחה, אבל לא נראה לי שזאת מטרתה. 2. למיטב הבנתי, ארץ נהדרת היא לרוב סאטירה פוליטית והיהודים באים היא סדרת מערכונים. ארץ נהדרת מאד אקטואלית, היהודים באים הרבה פחות (אם בכלל). ארץ נהדרת מנסה לעקוב אחרי אירועי השעה היהודים באים מתייחסת לאירועי השעה באופן עקיף (אם בכלל). ארץ נהדרת בנויה על חיקויים מוגזמים של פוליטיקאים (מבטאים, תחפושות, מניירות) החיקויים בהיהודים באים הם לא באמת חיקיים (ז"א, אם לשחקן יש קרחת של בן גוריון, אז אתה צריך לדעת שהוא בן גוריון). ארץ נהדרת אמורה לגרום לך (לא לך אישית, למחנה) לחייך, היהודים באים אמורה לגרום לך לחשוב. ארץ נהדרת מדברת אל מדוברת השבט, היהודים באים משתינה על מדורת השבט. חוסר ההוגנות - זה כמו שתגיד שמאראדונה היה שחקן כדורגל טוב יותר מלארי בירד - זה אולי נכון, אבל זאת השוואה שלא נשמעת לי הוגנת או מעניינת. אני לא חושב שהם מתחרים אחד בשני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. אולי יש לראות זאת אחרת. כלומר הפוך. 'ארץ נהדרת' היא לא תוכנית סאטירה, זה שהיא יכולה להכנס בשערי תוכניות הבידור, עדיין לא נותן לה את התואר המכובד 'סאטירה'. לעומתה 'היהודים באים' היא תוכנית סאטירה מזוקקת, וקשה מאוד לנכס אותה לתוכניות בידור. אחד מהמבקרים מצביע על כך שתוכנית סאטירה אמורה ללהג/לצחוק על הבייס הפוליטי-חברתי של הצופים בה, ולא אלו שאינן צופים בה (החרדים) וכך בעוד ש'ארץ נהדרת' עושה הכל כדי ללהג על קבוצות אחרות בחברה הישראלית שלא צופים בתוכנית הבידור שלה מסיבות דתיות (להג לרבניה ואורחות חייה) או מסיבות חברתיות (אף לא אוהב שצוחקים עליו כל פעם מחדש) או פוליטיות. הרי ש'היהודים באים' לא יכולים מעצם מהות ההיסטוריה שמובילה אותם לכתיבה, זאת המחייבת אותם ללהג על כולם, כי כולם - היהודים - היו מתי שהוא בהיסטוריה הרחוקה או הקרובה. ולפחות מההגדרה הויקיפדית - "סאטירה נמדדת בעוצמת הביקורת שהיא משמיעה, על פי רוב כלפי ההנהגה. היא לא מערכון הומוריסטי ולא נונסנס-קומדי. ", אפשר להבין כי 'ארץ נהדרת' משתמשת בכיסוי הביקורתי 'כלפי ההנהגה' באופן מוטה ובוטה וזאת כלפי הציבור הפרטי ש'בוחר בהנהגה'. בעשותם כך, הם מגשימים את האלימות הפנימית החבויה של צופיה כדי לתקוף את האנשים הפרטיים שהם שונאים כשהם הולכים ברחוב. ד"נ - סאטירה הנכתבת על ידי האליטה החברתית-תרבותית כדי לתקוף את הפרט שאינו שייך לאליטה, היא לא סאטירה, אלא שימוש ציני בזכות הדמוקרטית החוסה תחת חופש הביטוי כדי להשפיל ולנקום את מי שאינו דומה לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכירים בהקשרים שונים מתכונת של סנדביץ’: כדי שתוכל לבלוע ביקרת כמו שצריך, כדאי להיות בחופשה בהוואי. אבל אם זה לא אפשרי: אז לעטוף אותה במשהו יותר נעים. ארץ נהדרת כוללת חלקים ביקורתיים וגם כל מיני חלקים מצחיקים, בשביל הכיף. אגב, גם ביהודים באים יש כל מיני חלקים מצחיקים. מה ביקורתי במערכון של תירס חם? (ואגב, אני אשמח לעזרה באתר הזה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סופר ביקורתי. על מלחמות ההורים אודות שמות הילדים (קוסטנזה-Mug), על עצם המילה (למצוץ לו את הדם עם קשית), על התקופה והשמות. זה שהם מצליחים להנגיש את הביקורת הסמויה הזאת, באמצעות חיי-היום זהו יתרונם. היכן הסתבכת באתר? זה קישור ליוטיוב. המערכונים של היהודים חופשיים לצפייה ביוטיוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנסה להוסיף מידע כזה על מערכונים. מוזמן להוסיף. זה דף שלא התחלתי להוסיף לו את המידע הבסיסי (במקרה הזה: לקשר לספר על תירס חם, להסביר למה קוראים לתירס בשם של דוד של חם, ואולי עוד). אבל בהחלט יש מקום לכתוב על הביקורת. במערכון על יעל אשת חבר הקיני כתבתי קצת יותר, ויש מקום עוד להרחיב. יש כמה מקומות שגם ביקרתי את מה שנרמז מהמערכונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ארץ נהדרת היא הרבה יותר SNL מסוויפט, ובטח הרבה יותר ״בידור״ במובן הטופזי של המילה. אני כן חושב שהיא נופלת לקטגוריה מסויימת של ״סאטירה״1. לד״א שלך אני לא מסכים. אתה יכול להגיד שאתה לא נהנה מסאטירה כזאת, שאתה חושב שהיא לא מצחיקה, שאתה חושב שהיא לא ראויה לשידור, שאתה חושב שהיא ברמה נמוכה, שאתה חושב שהיא לא עוזרת למטרות של מי שכותב אותה, אבל לדעתי היא עדיין סאטירה. 1 מעניין לציין שכשאמריקאי בוחר לבקר את התופעה הזאת הוא מביא דווקא את ארץ נהדרת כדוגמא הפוכה2 2 אם כי המערכון שהוא מביא הוא, לדעתי, בהחלט מערכון סאטירי ודי חריג ממה שיש בארץ נהדרת בדרך כלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן ואני לא נהנה או צוחק או חושב שהיא לא ראויה, זה מן הסתם חלק מהדעות הקדומות שלי על התוכנית. אבל עדיין - גם אם לא צחקתי או לא נהנתי, אני אמור ללמוד לקח כלשהו, ואם אין לקח אני מרגיש שזה היה בזבוז זמן ואני כבר מעדיף לראות את המופע של בני היל או של דודי אמסלם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |