 |
אהה... אתה לא חושב על ביטוח לאומי?
המודל שלו מתבסס על דמי ביטוח לאומי שמשולמים ע"י הדור העובד ומשולם בתור קצבת זקנה לדור שפרש מעבודה.
יש שני סוגים של קרנות פנסיה:
1. תקציביות (ותיקות) - מקום העבודה מתחייב לקצבה מסוימת שתינתן לעובד עם פרישתו לפנסיה. עובדים ותיקים במגזר הציבורי (בעיקר) זכאים ל-2% מהשכר הסופי שלהם עבור כל שנת עבודה. המודל הזה מסתמך בעקיפין על גידול במספר העובדים כי ככל שיהיו יותר עובדים כך למדינה יהיה יותר תקציב לשלם לפנסיונרים. אבל המודל בכל מקרה "נשבר" לפני עשרות שנים דווקא מהצד השני - גידול בתוחלת החיים, ועכשיו רוב קרנות הפנסיה בתקציביות הן גרעוניות (המדינה משלימה את הכסף על חשבונה). המודל הזה לא רלוונטי לרוב בני ה-60 מינוס, אפילו אם הם עובדי מדינה.
2. פנסיה צוברת (חדשה)1 - העובד והמעביד מפקידים סכום כסף בקרן פנסיה, וכשהעובד פורש הוא זכאי לקבל את הכסף שנצבר בקופה שלו על בסיס מקדם אקטוארי שמייצג את תוחלת מספר החודשים שנותרו לו לחיות. הכסף שנצבר בקופה שייך אישית למבוטח2, ולא תלוי במבוטחים אחרים או הפקדות אחרות. בקרנות הנ"ל יש איזון אקטוארי, אבל הוא מושפע מתשלום רכיב הביטוח לקצבת שאירים3 ומהפער בין המקדם האקטוארי לתוחלת החיים בפועל. כך, אם פתאום הרבה חוסכים לפני גיל פרישה שזכאים לקצבת שאירים מתו, ו/או הרבה פנסיונרים שכבר מושכים קצבה מתו, האיזון האקטוארי יהיה חיובי.
_________________
1 יש גם צוברת ותקיה. לא נכנס לזה.
2 המבוטח יכול אפילו למשוך אותו בכל נקודת זמן לפני הפנסיה. אם כי במס גבוה, ומן הסתם תוך פגיעה בחסון שלו לפרישה.
3 בהערת אגב, להרווקים ו/או חסרי הילדים כדאי לותר על ביטוח שאירים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש