 |
|
 |
||
|
||||
 |
נזכרתי בלחן של קראוס שאני לא אוהב - ''אצו רצו גמדים''. מילא לחן סתמי, אבל מקלקל את המילים. הן מאוד מוזיקליות כשהן מדוקלמות, והלחן מעלים את המוזיקליות הזו. (הייתי בטוח שכבר חפרתי את זה באייל, אבל לא מוצא.) |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כל מה שהיה צריך כדי לשמר את המוזיקליות של המילים זה שכל ההברות בשורה חוץ מהסוגרת יהיו באותו אורך. זה עובד אפילו באותם תוים של קראוס. זמרשת מקשר לשלושה לחנים אחרים שיותר מתאימים למילים. של לפובסקי עושה מה שהצעתי. ביאל והנדל הוסיפו קצת מליסמות, בעצם שניהם באותו מקצב בדיוק, כמעט פלגיאט. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |