בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 09/09/24 6:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הפסקה האחרונה שלך מעלה נקודה שנדונה מעט ושווה לחדד אותה - מעבר לדיון על שבירת החוקים, הממשלה הקדישה את מירב משאביה ומאמציה לקידום המהפכה המשטרית, ולכן1 *לא השקיעה משאבים בבטחון ומוכנות למלחמה*. וזה בוודאות לא קשור כלל למחאות או לא מחאות וסרבנות או אי-התנדבות כלשהן. לו חצי מהממשלה היה עוסק במהפכה וחצי היה עוסק במלוא עוזו במצב הבטחוני והכנות למלחמה, היינו במקום לגמרי אחר היום. 1 משאבים זה משחק סכום אפס. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(אילו לא היתה מחאה חזקה אז הממשלה היתה יכולה לקדם את ההפיכה בלי להקדיש לשם כך משאבים רבים, ומשאביה היו מתפנים לטפל בביטחון, וגם בתחבורה ובחינוך.) (ואז, הו הו, כמה טוב היה מצבנו הבטחוני, החינוכי והתחבורתי. הרי מדובר בעילויים מוכחים של ניהול וביצוע.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפורסמת האמירה מאיטליה הפשיסטית, ונדמה לי שגם מג... הנ..., שלפחות הרכבות סוף סוף יוצאות בזמן. אצלנו, עם מירי רגב ושות', אחרי שהפשיזם ישתלט הרכבות רק יידרדרו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור מישהו שתמיד יוצא לו לאחר לרכבת, העניין הזה שבו רכבת ישראלית יוצאת כמעט קבוע בין שתיים לבין חמש עשרה דקות אחרי הזמן המתוכנן, זה ממש פיצ׳ר. אני מאחר והופ הרכבת באה לאסוף אותי. כפיים! | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |