|
||||
|
||||
מבחינות מסוימות, בעשורים האחרונים טראומת העבדות רק התחילה להיות מעובדת או אפילו מורגשת. |
|
||||
|
||||
משפט מאד משונה, אתה בטוח בזה? השואה הרבה יותר קרובה מהעבדות וקשה מאד לומר שרק בעשורים האחרונים הטראומה שלה התחילה להיות מורגשת. |
|
||||
|
||||
לא, אני חוזר בי. בכל זאת אני חושב (מרחוק) שטראומת העבדות חיה ובועטת בארה''ב, באותו סדר גודל של טראומת השואה אצל יהודים בישראל. (''טראומה'' כאן היא מטאפורה - אני לא מדבר על המצב הפסיכולוגי של טראומה. אם צריך אני יכול לנסות להתאמץ ולנסח על מה אני כן מדבר.) |
|
||||
|
||||
מוסיף שרוב היהודים בישראל אינם דור n לניצולי שואה. רוב השחורים בארה"ב נחשבים צאצאי עבדים והם גם דור שני-שלישי לנפגעי חוקי גזע (ג'ים קרו) וגם בהרבה מקרים דור אפס לנפגעי גזענות ממסדית. הנוכחות של ההיסטוריה הזו בחיים ובזהות של שחורים בארה"ב (כקבוצת מיעוט; יהודים בישראל הם לא קבוצת מיעוט וניצולי שואה וצאצאיהם הם כמובן מיעוט אבל לא באופן שמגדיר זהות קבוצתית) היא יותר בלתי-אמצעית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |