 |
א. רוסיה היא הדוגמה הראשןנה שקופצת לי למוח. רוסיה היא גוגמה קלאסית של הגירת אליטות. אני מנחש שההגירה בגלל אוקראינה למרות מימדיה, השפעתה תהיה שולית מפני שהיא מתרחשת בחברה שהיא מלכתחילה מדולדלת מבחינה אינטלקטואלית. האינטלקטואלים היגרו מרוסיה כבר בתקופה הצארית בגלל הריאקציונריות של הצארים. אח"כ מעמד הביניים הגבוה והאצולה (שזה היה די היינו הך) הגר בגלל המהפכה הבולשביקית. וגל שלישי של הגירה התרחש בעידן הגלסנוסט. בשנות ה-90, אני זוכר שהתבדחו שבאריזונה מלמדים מתמטיקה ברוסית. (סרגי ברין מגוגל וגיסתו מנכ"לית יוטיוב הם ילדים שהוריהם פרופסורים שהגרו מבריה"מ לארה"ב).
ב. רוסיה היא גם דוגמה לכך שאין שום קווי דימיון בינה לבין ישראל, מלבד נשק גרעיני ואולי המנטליות של חלק מהמייסדים.
ג. אחד הדברים שתמיד החרידו אותי אצל ליברמן ומצביעיו זה חוסר היכולת להבין שאין שום דבר דומה בין רוסיה לישראל.
ד. אלן בלום כתב ספר שנקרא "דלדולה של הרוח באמריקה" (על משבר החינוך הגבוה בארה"ב). הוא טעה בגדול. הוא היה צריך לחיות ברוסיה. לדעתי חולשת האופוזיציה ואוירת השחיתות, ההתפוררות והיאוש ברוסיה היום היא התוצאה לאחר זמן של דורות של הגירת אליטות מרוסיה.
ד. אני חושב שזה גם מה שקורה באיראן, טורקיה, פקיסטן ואולי גם מצריים ועירק. מעמד הביניים המשכיל (מקצועות חופשיים) מרגיש עצמו מבודד בתוך המון עני ונבער, נעדר הנהגה כריזמטית ומהפכנית. כל משאבי הנפש והתקוות מושקעות בהגירה ולא בעשייה חברתית.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש