|
רוגל אלפר היום בכתבה הליוצנטרית פר אקסלנס. משם: " מה אם זו בעצם מדיניותו הסודית, האסטרטגיה שגיבש עם עצמו להבטחת שלטונו? הרי העסקה הולכת וסוגרת עליו. הוא קיווה למתקפה איראנית משולבת עם חיזבאללה שתאפשר לו לפתוח במלחמה אזורית ותציל אותו ממנה. אבל שותפיו לתוכנית המטורפת באיראן ובלבנון — חמינאי ונסראללה — מתמהמהים. הטילים והכטב"מים מבוששים להגיע. הפסגה עוד יומיים. עדיין נותרו כמה מתנגדי נתניהו שמאמינים שבסוגיות ביטחוניות הוא מעדיף את האינטרס הלאומי על האישי. עורו, זו משאלת לב. נתניהו מוכן להקריב את החטופים ומטרפד עסקה. הוא מוכן להקריב חיילים ומנהל מלחמה מיותרת שחותרת ל"ניצחון מוחלט" דמיוני. הוא מקריב את תושבי הגליל ואת כלכלת ישראל. הוא מקריב את העתיד ומוכר אותו לחרדים. ועדת הצוללות קבעה באחרונה שהוא חשוד בהקרבת ביטחון המדינה. מהיכן האמונה התמימה שדווקא על הסטטוס־קוו בהר הבית הוא ישמור מכל משמר? מה בהתנהלות נתניהו בשנים האחרונות עשוי לבסס מסקנה כזו?
התשובה היא כלום. תקשורת המיינסטרים מדחיקה את האמת באמצעות קניית הסחריר של נתניהו, והדחקת העובדה שהשר לביטחון לאומי מוציא לפועל את רצונו. המוקיון הזה משמש כאידיוט השימושי שלו. ולראיה, אפילו לבן גביר נדמה שהוא סורר ומורד. הוא לא. הוא פיון. נתניהו חייב מלחמה אזורית גדולה שתימשך שנים. זה המפתח להישרדותו הפוליטית, ליכולתו לכונן בישראל שלטון יחיד ולהגשמת חזונו המגלומני להציל את המערב מהאיסלאם הרדיקלי ולהבטיח את מורשתו."
|
|