בתשובה לאריק, 05/03/23 13:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
'היהדות התנגדה בכל תוקף להקניית קדושה לחפצים, החל מ"לא תעשה לך פסל וכל תמונה"' [*] > יש זכרונות שרק יודעי חן יכולים להבין, כמו הסצנה ההיא בחופשת קיץ (סרט, 2007) [ויקיפדיה] בה ה'ילד ששב מבית ספרו הביתה שמח וטוב לב עם תמונה של מכשף אפריקני שקיבל מחבר בבית הספר. אימו נבהלת מן האפשרות שהתמונה יכולה לשמש כלי לעבודה זרה, ואביו פוסק שאכן, זוהי עבודה זרה, ומורה לילד להשמיד את התמונה בנוכחותו'1. תיאורים יותר שכיחים הם על אותו 'חסיד קנאי' שגוזר באובססיביות כל סימן המזכיר לו צלב ואפילו אם זה X שנוטה קצת ימינה או שמאלה. כמובן שבכלל גזירה הזאת גם בגדיהם הבודדים של בני משפחתו. או המקרה שבו הילד הולך עם אביו ולפתע הוא יורק לרצפה ומקלל את ימ"ש ואוסר עליו להביט על הצלב של הכנסייה. התמונה - תנוע או לא תנוע - עבודה זרה היא. זהו איסור חמור על הדיבר המפורש: "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" 2, הנגזר מהדיבר הקמאי והראשון למונותאיזם : "אנכי יהוה אלהיך....לא-יהיה לך אלֹהים אחרים על-פני". יהדות ספרד לאורך השנים מתקופת הראשונים ועד לאחר הקבלה המיסטית, ביטלה משמעויות קיצוניות אלו הלכה למעשה והתירה את האומנות החזותית, אולם היהדות האשכנזית, לא רק שלא ביטלה תובנות אלו אלא אפילו הלבישה אותן בהלניזם שממנו נאסר כל רצון לאסתטיקה 3 לגוף ודמות - חוזק ועוצמת הגוף - יופי והדר - כי הסגידה לאלים האולימפיים החזקים והעוצמתיים מהווים כפירה ביסודות היהדות לא פחות מהסגידה לעגל הזהב היפה והזוהר. ------------- [*] לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי (שמות כ', ג-ה) 1 המבוך הכפול : זיכרון, זהות ואסתטיקה בקולנוע. עם-עובד עמ' 221-222 2 התלת-מימד הוא הפסל והדו-מימד התמונה. 3 'ימים יבואו, ושוב לא נצטרך להתנצל על אותו פסוק שבגללו היו העכו"ם האמנותיים מגנים אותנו בחוסר זיקה אל היצירה האסתטית: 'לא תעשה לך פסל וכל תמונה ... לא תשתחווה להם ולא תעבדם'. יצר ויצירה -ישעיה רבינוביץ. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
היה לי מורה דתי למתמטיקה שהיה מקפיד לכתוב את סימן הפלוס בלי רגל תחתונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האייקון > האיקונין [ויקיפדיה] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כך כתבנו כולנו וכך זה הופיע בספרי הלימוד כשהייתי בבית הספר היסודי (בשנים 50-60 למניינם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כך זה גם היה אצלי בכיתה ובספרי הלימוד בבית הספר היסודי, סביבות 1980. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לימד בתיכון. הזכרתם לי שכך כתבו ביסודי. ואף אחד לא צעק "הדתה!" על זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר את עצמי מספר את האנקדוטה הזאת לחברים אמריקאיים בתקופת הדוקטורט (לפני עשרים שנה, אללי), בתור דוגמה לטרלול דתי שהשתחל למערכת החינוך הישראלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בזמן אמת אף אחד לא חשב שזה מטורלל (בתיכון זה היה מוזר). כנראה עוד לא המציאו את המלה ''הדתה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קבל את זה, משנת 1966. אולי עוד לא המציאו אז עדיין את המלה "הדתה", אבל כן היו כבר אז אנשים שהתנגדו לה, וספציפית חשבו שהשינוי של סימן הפלוס הוא טרלול. בזכות הכתבה הזאת הגעתי לפרשת טמרין [ויקיפדיה], שלא הכרתי. מעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וראה גם את זה, מ-1971. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני דווקא חשבתי על כך שאף אחד מאיתנו לא חושב על „תשבץ״1 כעל משהו שקשור להדתה. 1 תגובה 241243 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנצרות אימצה צלבים יוונים עד המאה הרביעית. הצליבה - ההוצאה להורג התבצעה על צלב X (צלב אנדראוס הקדוש) או הצלב היווני + (צלב עם זרועות שוות) או הצלב הנוצרי/לטיני ✝ (זרועות לא שוות) או צלב טאו T (צלב אנתוני הקדוש). השימוש בצלבים הללו לא גרמו לרומאים לחשוד בחתרנות נגד הקיסר. הסימולים בשימוש המתמטיקה הן לפחות מהמאה - 14. אם אני מבין נכון את הפארנויה מהאייקון, היא כי השימוש ב + בכתיבה (לא בהדפסה) יכולה לגרום לכותב, לצייר צלב לטיני ולא סימול מתמטי. או - כי בישופים רומאים-קתולים, מזרח-אורתודוכסים, לותרנים ואנגליקנים מציבים צלב יווני פלוס + לפני שמם בעת חתימת מסמך. או - כי הוא מזכיר את צלב הברזל וצלבים אחרים הקשורים לגרמניה הנאצית. או - צלבים שקשורים למסעות הצלב. יחד עם זאת תמוה הוא שלעומת ה + השימוש ב X או T ויתר הצלבים שאומצו ע"י הנצרות לא נטען שהם מזכירים צלבים נוצרים, למרות שהם כן. עפ"י Plus and minus signs [Wikipedia], 'השימוש בסימול ﬩ היא מסורת יהודית שמקורה לפחות במאה ה-19. נוהג זה אומץ בבתי ספר בישראל, והוא נפוץ עד היום בבתי ספר יסודיים (כולל בתי ספר חילוניים), אך פחות בתי ספר תיכוניים. הוא משמש מדי פעם גם בספרים של סופרים דתיים, אך רוב הספרים למבוגרים משתמשים בסמל הבינלאומי +. הסיבה לשימוש באייקון זה היא ההמנעות משימוש בסמל + שנראה כמו צלב נוצרי.' האם השימוש ב ﬩ הוא עדיין נפוץ כפי שויקי מתאר או שהעדר הסימול ﬩ והשימוש ב + במקלדת הנייחת ובנייד הסולרי הם שגרמו לכך שהסימול לא נפוץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפלוס הקצוץ שלך הפוך. שמונה שנים לפחות בילית בבי"ס יסודי ולא הפנמת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
┴ או ┬ ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדתהמתי ראיתי שויקיפדיה הכשרה, זאת שידועה בשמה "המכלול" אכן מראה את הסימן ההפוך. מה שהפתיע אותי לא פחות הוא שההתייחסות אליו נעשית רק בהערה לגבי מה שמקובל במוסדות החינוך, בעוד ה"+" האוניברסלי הוא הגיבור הראשי של הערך. מן הראוי ששערוריה זאת תטופל במהרה בכל חומר הדין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופציה חלופית : Z במקום + ------------ Welcome to the Zoo |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפוך, גוטה. שלך ההפוך. גם אצלי זה היה קמץ הפוך ולא ישר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |