|
||||
|
||||
אכן יש פה ענין. הענין הוא שנתניהו הוא שקרן פתולוגי. זה אומר שהוא יכול לומר בלי להניד עפעף ובשכנוע עמוק דברים שלא קשורים למציאות. הוא לא הראשון. גם טראמפ כזה. גם רודנים ידועים מההיסטוריה (שאכן היו נואמים מצוינים). אומרים שככה מתנהגים גם אנשים במערכות יחסים מתעללות שיודעים לומר בדיוק מה שהצד השני רוצה לשמוע למרות שאין מאחורי זה כלום. ברגע שהבנת שמה שאתה רואה זה תיאטרון בובות שאין מאחוריו כלום, כבר אי אפשר להחזיר אותך לתמונת המציאות שבה המוח שלך מאמין למה שהוא אומר, ולכן אתה כבר לא מסוגל לאכול את זה ולהרגיש שבע. מי שעדיין במציאות המדומה, זה עובד עליו (ועוזר מאד שגם הכתבים בטלויזיה מזילים ריר על הנאום הזה. כבר אמרנו למה). |
|
||||
|
||||
אני לא מסכים. ביל קלינטון מסוגל לשקר בלי להניד עפעף. למרות שאני יודע את זה, כשהוא מדבר אני לא מצליח לזהות אם זה שקר או אמת. נתניהו, להבדיל, למיטב הבנתי, הוא ממש שקרן גרוע. אני ממש לא מצליח להבין איך זה לא מובן מאליו לכל מי ששומע אותו. אני מתקשה לחשוב על פעם ששמעתי אותו משקר ואמרתי לעצמי שאולי הוא מאמין למה שהוא אומר (אם כבר, אולי יש לו בעיה הפוכה, אולי גם כשהוא אומר אמת הוא נראה כמו שקרן). |
|
||||
|
||||
נקודה טובה. עדיין אני חושב שיש כאן הטיה. קלינטון נהנה אצלך מהספק. לא גיבשת דעה מוצקה על המניעים שלו ועל מאפייני אישיותו. על נתניהו גיבשת דעה מוצקה וכל מה שאתה רואה בו הוא דרך הפריזמה של הדעה הזו. תומכיו רואים אותו דרך פריזמה שונה לחלוטין של מניעים ולכן יכולים לא לראות את השקר או להתעלם ממנו או אפילו לראות ולשתף איתו פעולה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |